בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר אִסּוּר פִּגּוּל הַקָּרְבָּן בְּמַחְשָׁבָה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "טַעֲמֵי מִצְווֹת" לְרַבִּי מְנַחֵם הַבַּבְלִיבבאורו למצוה ע"ו. שֶׁכָּתַב לְבָאֵר שֶׁעִקַּר כֹּחַ וִינִיקַת הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר יֵעָשׂוּ בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה הוּא מִכֹּחַ הַמַּחְשָׁבָה שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה. וְגָדוֹל הוּא כֹּחַ הַמַּחְשָׁבָה שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵעָשׂוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים וְיֵצְאוּ כָּל רַעְיוֹנוֹת הָאָדָם מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְכָךְ הוּא גַּם כֵּן בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁכָּל תּוֹעֶלֶת הַקָּרְבָּן לְכַפֵּר עַל הַחוֹטֵא הַמַּקְרִיב אֵינָהּ אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁרוֹאֶה אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לַקָּרְבָּן וְחוֹשֵׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים הָיוּ רְאוּיִים לְהֵעָשׂוֹת בּוֹ, וְעַל יְדֵי זוֹ הַמַּחְשָׁבָה נֶחְשַׁב לוֹ כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה בּוֹ הַדָּבָר מַמָּשׁ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ עַל מַעֲשָׂיו. וְלָכֵן אִם חָשַׁב הַמַּקְרִיב מַחֲשָׁבָה פְּסוּלָה בְּעֵת שְׁחִיטָתוֹ לְהַקְרִיבוֹ שֶׁלֹּא כְּדִין הֲרֵי זֶה נֶחְשַׁב מַמָּשׁ כְּאִלּוּ הִקְרִיבוֹ בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן, וּמִמֵּילָא נִפְסַל הַקָּרְבָּן לְגַמְרֵי וְנִקְרָא "פִּגּוּל".
וְהוּא הַדִּין בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁחַיָּב הָאָדָם לְטַהֵר אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וּלְרַכֵּז אֶת כָּל כַּוָּנָתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, וְאִם לֹא חָלִילָה נֶחְשַׁב לוֹ הַדָּבָר כְּפִגּוּל.
מצוה קמ"ה: שלא לאכל בשר קדשים שנטמא
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל"ויקרא ז', י"ט. .