לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
קָרְבַּן שַׁלְמֵי תּוֹדָה נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱכַל עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים וּבְנֵי בֵּיתָם, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וּזְמַן נִקְצָב לַאֲכִילָתוֹ בְּיוֹם הַקְרָבָתוֹ וּבַלַּיְלָה שֶׁלְּמָחֳרָתוֹ בִּלְבַד. וְאַזְהָרַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יוֹתִיר הַכֹּהֵן שֶׁזָּכָה בַּקָּרְבָּן מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים לְאַחַר זְמַן זֶה הַקָּצוּב לוֹזבחים (ל"ו) ורמב"ם הלכות מעשה הקרבנות (פרק י' הלכה ז'). . וְהָעוֹבֵר וּמַנִּיחַ כַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַתּוֹדָה לְאַחַר שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר הֲרֵי זֶה עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָהכן כתב המנחת חינוך להוכיח באורך בדעת הרמב"ם שלא חייב על לאו זה אלא המניח כזית מן הבשר, אולם מלשון ספר החינוך משמע שאפילו בכל שהוא עובר וצ"ע בדבר. , אוּלָם אֵין בֵּית דִּין מַלְקִים אוֹתוֹ עַל כָּךְ כִּשְׁאָר מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, בִּהְיוֹת שֶׁזֶּהוּ לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, אֶלָּא נַעֲשֶׂה הוּא מֵאֵלָיו, וְעַל לָאו שֶׁכָּזֶה אֵין מַלְקִים אֶת הַחוֹטֵאחולין (פ"ג ע"א) ורמב"ם הלכות פסולי המוקדשין (פרק י"ח הלכה ט'). וראה בכסף משנה שם שתמה על מה שכתב הרמב"ם שם שהטעם הוא משום שזהו לאו הניתק לעשה ומה שיישב בדבר. .
וְלִמְּדוּ חֲכָמֵינוּ זָ"ל שֶׁמֵּאַזְהָרָה זוֹ אָנוּ לְמֵדִים לֹא רַק לְקָרְבַּן שַׁלְמֵי הַתּוֹדָה, אֶלָּא גַּם לְכָל שְׁאָר מִינֵי הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁאָסוּר לָנוּ לְהוֹתִירָם מֵעֵבֶר לַזְּמַן הַקָּצוּב לָהֶםכן אמרינן בתורת כהנים פרשת צו שנתרבו כל סוגי הקדשים לאיסור "לא יניח", כל קרבן לפי הזמן הקצוב לו. והובא ברמב"ם (שם). .
אִסּוּר הוֹתָרַת בְּשַׂר הַזֶּבַח הִנּוֹ רַק עַל הַחֲלָקִים הָרְאוּיִים לַאֲכִילַת אָדָם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָעֲצָמוֹת וְהַקַּרְנַיִם וְכַיוב"ז שֶׁאֵין אִסּוּר בְּהוֹתָרָתָם. וְאַף חֲלָקִים הָאֲסוּרִים מִדְּרַבָּנָן בָּאֲכִילָה אֵין לְאָכְלָם, אֶלָּא שׂוֹרְפָם כְּדִין נוֹתָרכן מבואר בתלמוד בפסחים (פ"ג), וראה במנחת חינוך על מצוה ח' מה שכתב בענין זה באורך. .
בַּגְּמָרָא נִתְבָּאֵר שֶׁאָמְנָם מִדִּין תּוֹרָה רַשָּׁאִים הַכֹּהֲנִים לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר קָרְבָּן זֶה עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר, אוּלָם חֲכָמֵינוּ זָ"ל צִוּוּ לְאָכְלוֹ לֹא יְאֻחַר מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה. וְזֶה בִּכְדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה, שֶׁלֹּא יָבוֹא בְּטָעוּת לְהִתְעַכֵּב וְלַעֲבֹר אֶת הַזְּמַן הֲמֻתָּר מִן הַתּוֹרָה וְלַעֲבֹר עַל הַלָּאו הֶחָמוּר הַנַּ"לזבחים (נ"ז ע"ב) וברכות (ט' ע"א) והובא ברמב"ם (שם הלכה ח'). .