דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
אֶחָד מֵהַשְּׁלַבִּים בְּהַקְרָבַת עוֹלַת הָעוֹף הוּא מִצּוּי דָּמוֹ שֶׁל הָעוֹף עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ"ויקרא א', ט"ו. . וּבַתַּלְמוּדזבחים (ס"ו ע"א). הָעֳלָההַנִּדּוֹן כַּמָּה מִדָּמָהּ נִדְרָשׁ לְהִמָּצוֹת? מִעוּטוֹ אוֹ רֻבּוֹ אוֹ כֻּלּוֹ?
וְשָׁם נִתְבָּאֵר שֶׁלְּמֵדִים מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בְּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה "עוֹלָה הוּא"ויקרא א', י"ז. שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְמַצּוֹת אֶת כָּל דָּמָהּ, דְּהַיְנוּ גַּם מִגּוּפָהּ וְגַם מֵרֹאשָׁהּ, וְאִם מִצָּה אֶת דַּם גּוּפָהּ בִּלְבַד הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, שֶׁכֵּן רוֹב דָּמָהּ בְּגוּפָהּ, אַךְ אִם מִצָּה רַק אֶת דַּם רֹאשָׁהּ נִפְסָל הַקָּרְבָּן, שֶׁכֵּן מִסְתַּבֵּר שֶׁרוֹב דָּמָהּ אֵינוֹ מָצוּי בְּרֹאשָׁהּ. וְכֵן פָּסַק רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"ל בְּהִלְכוֹתָיובהלכות מעשה הקרבנות (פרק ו' הלכה כ'). .