דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בַּתַּלְמוּד מְבֹאָר שֶׁבְּשׁוֹנֶה מִן הַגּוֹיִים, עִם יִשְׂרָאֵל לֹא נֶחְשְׁדוּ עַל מִשְׁ?כַּב זָכוּר, וְלָכֵן אֵין אִסּוּר לְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְהִתְיַחֵד עִם הַזָּכָר בְּחֶדֶר סָגוּרראה חולין (צ"ב ע"ב), ולדעת הטור והרמב"ם חשודים הגויים אף על רביעת בהמה, אך לדעת רבינו תם לא נחשדו על הבהמה. . וְכֵן פָּסְקוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"להלכות איסורי ביאה (פרק כ"ב הלכה ב'). וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְחלק אבן העזר (סימן כ"ד הלכה א'). , אָמְנָם הוֹסִיפוּ בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁהַמַּרְחִיק עַצְמוֹ מִכָּךְ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּמִכָּל מָקוֹם עִם הַפְּרוּצִים וְהַשְּׁטוּפִים בַּעֲרָיוֹת בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לְהִמָּנַע מִלְּהִתְיַחֵדכן כתב בשלחן ערוך (שם), ועיין עוד בספר נטעי גבריאל להג"ר גבריאל ציננער שליט"א (הלכות יחוד פרק מ"ח) מש"כ בזה. .
כְּמוֹ כֵן, כָּתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁאָסוּר לִשְׁנֵי בַּחוּרִים לִישֹׁן בְּמִטָּה אַחַת, מֵחֹסֶר צְנִיעוּת. וְכֵן רָאוּי לִמְנֹעַ שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ שְׁנֵי בַּחוּרִים בְּחֶדֶר נָעוּל וַאֲפִלּוּ בְּמִטּוֹת נִפְרָדוֹתחלקת מחוקק ובית שמואל על השלחן ערוך (שם), ובחכמת אדם (סימן קכ"ו סעיף י"ד). ועוד עיין בספר "והצנע לכת" (פרק א' סוף סעיף ה') מה שכתב בעניין. .