אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב רָמַז הַכָּתוּב – מִי אֲנִי וּמַה שְּׁמִי?

פרדס רימונים - חלק ב

רָמַז הַכָּתוּב – מִי אֲנִי וּמַה שְּׁמִי?

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

רַבּוֹתֵינוּ הַמְקֻבָּלִים בְּבָאֲרָם אַזְהָרָה זוֹ אוֹמְרִים כִּי כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ מֻשְׁתֶּתֶת עַל הַנְהָגָה שֶׁל מַשְׁפִּיעַ וְנִשְׁפָּע, וְנוֹתֵן וּמְקַבֵּל, כְּשֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַתַּפְקִיד וְהַיִּעוּד שֶׁלּוֹ בַּבְּרִיאָה לִהְיוֹת מְקַבֵּל מֵהָאֶחָד וְנוֹתֵן לְמִשְׁנֵהוּ. כָּךְ הַיּוֹם לוֹוֶה בִּתְחִלָּתוֹ מֵהַלַּיְלָה וְהַלַּיְלָה מֵהַיּוֹם, הָאוֹר מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַחֹשֶׁךְ מֵהָאוֹר, הַחַי מֵהַצּוֹמֵחַ וְהַצּוֹמֵחַ מֵהַחַי, הֶעָנִי מֵהֶעָשִׁיר וְהֶעָשִׁיר מֵהֶעָנִי, הָאִישׁ מֵהָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה מֵהָאִישׁכן כתב המהר"ל מפראג זיע"א, ועיין לעיל בבאור מצוה ק"מ (חלק הרמז) מה שכתבנו על כך. . כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ וּבִזְמַנּוֹ מוּטָל עָלָיו לִהְיוֹת אוֹ נוֹתֵן אוֹ מְקַבֵּל, וְאִם יַהֲפֹךְ מָאן דְּהוּא אֶת יִעוּדוֹ וִישַׁנֶּה מִתַּפְקִידוֹ נִמְצָא זֶה חָלִילָה מַפְסִיק אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַבְּרִיאָה וּמַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

וּבִהְיוֹת שֶׁבְּמַעֲשֵׂה הַזִּוּוּג תַּפְקִיד הָאִישׁ הוּא לִהְיוֹת הַנּוֹתֵן לָאִשָּׁה אֶת זֶרַע הַיְלוּדָה עַל מְנָת שֶׁנִּפְרֶה וְנִרְבֶּה בָּאָרֶץ, לָכֵן אָסְרָה הַתּוֹרָה אֶת מִשְׁכַּב הַזָּכוּר אֲשֶׁר בּוֹ הָאִישׁ שֶׁתַּפְקִידוֹ לִהְיוֹת מַשְׁפִּיעַ וְנוֹתֵן הוֹפֵךְ לִהְיוֹת כִּמְקַבֵּל, מַה שֶׁסּוֹתֵר אֶת מַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ וְאֶת תַּכְלִית הָאָדָם וִיעוּדוֹ. מַה שֶּׁמְּלַמְּדֵנוּ כַּמָּה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר לֹא לְקַבֵּל בְּמָקוֹם בּוֹ עָלֵינוּ לִיתֵן, וְלֹא לִיתֵן בְּמָקוֹם בּוֹ עָלֵינוּ לְקַבֵּל, אֶלָּא אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ יִרְאֶה לְמַלְּאוֹת אֶת חוֹבָתוֹ עֲלֵי אֲדָמוֹת כִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּבָזֶה יִזְכֶּה לְהַשְׁלִים אֶת תִּקּוּן נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם.

נְדַמְיֵן לְעַצְמֵנוּ אִם הֶעָשִׁיר שֶׁאָמוּר לְחַלֵּק צְדָקוֹת בִּמְקוֹם זֹאת יִתְנַהֵג כְּקַבְּצָן וִיבַקֵּשׁ כָּל הַיּוֹם נְדָבוֹת – כַּמָּה עֲנִיִּים יָמוּתוּ בְּרָעָב, וְאִם הֶעָנִי שֶׁתִּקּוּנוֹ לֶאֱסֹף וּלְקַבֵּץ נְדָבוֹת יַתְחִיל לְפַזֵּר אֶת הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לוֹ – הֵיאַךְ יִסְתַּכְּלוּ עַל אֶחָד שֶׁכָּזֶה בַּשָּׁמַיִם? אִם הַהוֹרִים שֶׁנּוֹעֲדוּ לְחַנֵּךְ אֶת יַלְדֵיהֶם יִתְבַּטְּלוּ בִּפְנֵיהֶם וְיִתְכּוֹפְפוּ לְדַעְתָּם, וְהַיְלָדִים הָרַכִּים יַנְהִיגוּ אֶת הוֹרֵיהֶם – הֵיאַךְ יֵרָאֶה עוֹלָמֵנוּ?!וכפי שניבאו חכמינו ז"ל בתלמוד (סוטה מ"ז ע"ב) על דור עיכבתא דמשיחא שבו העולם יהיה הפוך לגמרי: בן קם באביו, וכלה בחמותה, נערים פני זקנים ילבינו, יראי חטא ימאסו, ועוד תהפוכות ותחלופות תפקידים ומעמדות הנראים לנגד עינינו היטב בדורנו זה. וְאָכֵן זוֹהִי אַחַת הַסִּבּוֹת הָעִקָּרִיּוֹת לְחֶסְרוֹן שְׁלוֹם הַבַּיִת הָרוֹוֵחַ בְּדוֹרֵנוּ, בִּהְיוֹת שֶׁהָפַךְ הַכּוּשִׁי אֶת עוֹרוֹ וְהַנָּמֵר אֶת חֲבַרְ?בֻּרוֹתָיו, וְהָאִשָּׁה שֶׁיִּעוּדָהּ לְיַשֵּׁב בְּיַרְכְּתֵי בַּיִת וּלְקַבֵּל מִבַּעֲלָה הָפְכָה לִהְיוֹת מְפַרְנֶסֶת וְנוֹתֶנֶת, וְהָאִישׁ שֶׁאָפְיוֹ וְטִבְעוֹ לִהְיוֹת מוֹשֵׁל וּמַנְהִיג הָפַךְ לִהְיוֹת מָשׁוּל וּמֻנְהָג הַהוֹלֵךְ אַחֵר עֲצַת אִשְׁתּוֹ וְעַל כָּךְ עָתִיד לִפּוֹל בַּגֵּיהִנֹּםכאימרת רב (בבא מציעא נ"ט ע"א) "כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם". ועוד אמרו רבותינו (ביצה ל"ב ע"א) שמי שאשתו מושלת בו חייו אינם חיים, ולפי האמור מובן היטב. . כְּשֶׁלֹּא מוֹשִׁיבִים כָּל אֶחָד בַּכִּסֵּא הָרָאוּי וְהַמְיֹעָד לוֹ – לְכֻלָּם לֹא נוֹחַ, גַּם לַגָּדוֹל וְגַם לְקָטָן. כִּי כָּל הַנּוֹעֵל נַעַל שֶׁאֵינָהּ תּוֹאֶמֶת אֶת מִדָּתוֹ – בֵּין אִם הִיא קְטַנָּה מִדַּי וּבֵין אִם הִיא גְּדוֹלָה – לֹא תּוֹעִיל לוֹ בַּהֲלִיכָתוֹ, רַק תַּכְשִׁיל וְתַפִּיל אוֹתוֹ, וְתַקְשֶׁה עָלָיו לְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם אֵלָיו הוּא אָמוּר לְהַגִּיעַ.

מִטַּעַם זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁעֲבוֹדַת הַפָּרֶךְ הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים מַעֲבִידִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁהֶחְלִיפוּ אֶת מְלֶאכֶת הָאֲנָשִׁים לְנָשִׁים וְאֶת מְלֶאכֶת הַנָּשִׁים לַאֲנָשִׁיםכך דרש רבי יונתן בסוטה (י"א ע"ב). . וְלִכְאוֹרָה מַה כָּל כָּךְ קָשֶׁה לָאִישׁ לִסְרֹג אוֹ לִתְפֹּר? וְאִם יֵשׁ אִשָּׁה חֲזָקָה לָמָּה שֶׁלֹּא תִּבְנֶה בִּנְיָנִים?! אֶלָּא כָּאָמוּר שֶׁכְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְיֹעָד וְרָאוּי לוֹ, אֲזַי גַּם אִם הוּא קַל וְנָעִים בְּיוֹתֵר עִם כָּל זֹאת יִהְיֶה לוֹ הַדָּבָר קָשֶׁה וּמְפָרֵךְ, כִּי זֶה לֹא הוּא. וּמִטַּעַם זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לַעֲסֹק דַּוְקָא בְּמִקְצוֹעַ שֶׁהוּא נֶהֱנָה מִמֶּנּוּכן למדו בפסחים (ק"ז ע"ב) מהפסוק (ירמיה ד') "נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים" וכפירוש רש"י ורשב"ם שם. , וְלִלְמֹד דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץאימרת רבא במסכת עבודה זרה (י"ט ע"א). , כִּי אִם יַעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תּוֹאֵם לְרוּחוֹ וּלְיִעוּדוֹ לֹא יִרְאֶה בּוֹ לְעוֹלָם שׁוּם בְּרָכָה אוֹ הַצְלָחָה.

בַּתַּלְמוּד מוּבָא שֶׁבְּמַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לָאִילָנוֹת לִהְיוֹת "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ"בראשית א', י"א. , הָיִינוּ שֶׁכָּל אִילָן יִגְדַּל בְּרִחוּק וּבְהֶבְדֵּל מִזּוּלָתוֹ וְלֹא יִתְעָרְבוּ הָאִילָנוֹת זֶה בָּזֶה, אֶלָּא כָּל אֶחָד יִפְרַח וְיָנִיב אֶת הַפֵּרוֹת הַנְּכוֹנִים וְהַמַּתְאִימִים לוֹ. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הַדְּשָׁאִים נָשְׂאוּ קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָם וְאָמְרוּ אִם כָּךְ צִוָּה ה' לָאִילָנוֹת סִימָן שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ מִכָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, כָּל שֶׁכֵּן מֵאִתָּנוּ שֶׁאָנוּ קְרוֹבִים זֶה לָזֶה וַעֲלוּלִים לְהִתְעַרְבֵּב וּלְהִתְחַלֵּף זֶה בָּזֶה, לָכֵן מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵצֵא לְמִינוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ"שם, פסוק י"ב. . וְעַל כָּךְ נֶּאֱמַר "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו"תהלים ק"ד, ל"ב. שֶׁהַקָּבָּ"ה שָׂמֵחַ לִרְאוֹת שֶׁכֻּלָּם זְהִירִים וַחֲפֵצִים בְּמִצְווֹתָיוראה כל זאת בחולין (ס' ע"א) ובפירוש רש"י ז"ל שם. . וּמִמַּעֲשֶׂה נִפְלָא זֶה עַל כֻּלָּנוּ לִלְמֹד שֶׁאֵין לָנוּ לְהִתְחַקּוֹת אַחֵר מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם תּוֹאֲמִים לָנוּ, וְשֶׁאָסוּר לָנוּ לְשַׁנּוֹת אֶת תַּפְקִידֵנוּ וְיִעוּדֵנוּ, אֶלָּא לִדְבֹּק אִישׁ אִישׁ בַּתַּכְלִית וּבַמַּטָּרָה שֶׁלּוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁקָּבַע הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְכָל אֶחָד וְאַחַת.

מִטַּעַם זֶה בַּתְיָה בַּת פַּרְעֹה בְּשָׁעָה שֶׁמָּשְׁתָה אֶת מֹשֶׁה מִן הַיְאוֹר קְרָאָתוֹ "מֹשֶׁה", עַל אַף שֶׁבַּמְּצִיאוּת הָיָה הוּא "מַשּׂוּי" עַל יְדֵי אֲחֵרִים וְלֹא מֹשֶׁה אֶת אֲחֵרִים בְּעַצְמוֹ, וְזֶה בִּגְלַל שֶׁרָצְתָה לְהַבְהִיר לוֹ שֶׁאֵין יִעוּדוֹ בָּעוֹלָם לְהֵעָזֵר וּלְהִשָּׁעֵן עַל אֲחֵרִים, אֶלָּא אַדְּרַבָּה לִמְשׁוֹת וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת כְּלָל יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְלִיתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, לָכֵן קְרָאָתוֹ כָּךְ שֶׁיִּזְכֹּר כָּל יָמָיו לִהְיוֹת "מֹשֶׁה" וְלֹא "מָשׁוּי". וְכָךְ כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדוֹ לְסַיֵּעַ בְּיַד אֲחֵרִים, וּבְכָל זֹאת מִתְכַּחֵשׁ לִיעוּדוֹ וּבִמְקוֹם לִהְיוֹת חוֹנֵן וּמַלְוֶה רַק אוֹסֵף וְלוֹקֵחַ – הֲרֵי זֶה סוֹטֶה מִדַּרְכּוֹ וּמִתַּכְלִיתוֹ, וְסוֹפוֹ לְהַגִּיעַ לְמָבוֹי סָתוּם וּלְדֶרֶךְ לְלֹא מוֹצָא. וּכְפִי שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּתַּלְמוּד: "כָּל הַמְקַבֵּל צְדָקָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְכָךְ סוֹפוֹ שֶׁיָּבוֹא לִידֵי כָּךְ"כתובות (ס"ח ע"א). .

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כּוֹתֵב בְּסִפְרוֹ: "הֲפַכְפַּךְ דֶּרֶךְ אִישׁ וָזָר וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ"משלי כ"א, ח'. . וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י זָ"ל בְּמָקוֹם שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְּגֶדֶר "אִישׁ" דְּהַיְנוּ דָּבֵק בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ, וּמְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ לְזָר וְסָר מִן הַמִּצְווֹת – לֹא יִמְצָא מְנוּחָה בְּדַרְכּוֹ הַקְּלוֹקֶלֶת, בִּהְיוֹת שֶׁזֶּה לֹא בֶּאֱמֶת הוּא, וּבְטִבְעוֹ וּבִפְנִימִיּוּתוֹ קָשׁוּר הוּא לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת, לָכֵן לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה לוֹ טוֹב בְּדַרְכּוֹ זוֹ וְלִבּוֹ יֵהָפֵךְ בְּכָל עֵת בְּקִרְבּוֹ. וְחָשַׁבְנוּ לוֹמַר בְּעֵזֶר ה' שֶׁזּוֹהִי גַּם כֵּן כַּוָּנַת חֲזַ"ל בְּאָמְרָם שֶׁאָדָם שֶׁשָּׁנָה וּפֵרֵשׁ קָשֶׁה יוֹתֵר מִכֻּלָּם, הַיְנוּ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ יוֹתֵר מִלְּכָל הָאֲחֵרִים, וְלָכֵן שׂוֹנֵא הוּא אֶת הַתּוֹרָה וַחֲכָמֶיהָ יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵרפסחים (מ"ט ע"ב). , בִּהְיוֹת שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ יוֹדֵעַ הוּא שֶׁזּוֹהִי הָאֱמֶת וְשֶׁאַף הוּא אָמוּר לִהְיוֹת כָּזֶה, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְלַחֲזֹר בּוֹ מִטָּעוּתוֹ, לָכֵן גְּדוֹלָה שִׂנְאָתוֹ כְּלַפֵּיהֶם בְּיוֹתֵר וּלְעוֹלָם לֹא יִמְצָא אֹשֶׁר בְּדַרְכּוֹ הָרָעָה.

הַמּוּרָם מִכָּל הָאָמוּר, שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לִדְבֹּק בְּכָל כֹּחוֹ בַּתַּפְקִידִים וּבַיִּעוּדִים שֶׁהֻצְּבוּ וְשֶׁנִּקְבְּעוּ לוֹ, וְלֹא יְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת מַה שֶּׁאֵינוֹ אוֹ לְשַׁנּוֹת אֶת מְקוֹמוֹ וּמַעֲמָדוֹ, וְעַל יְדֵי כֵּן יִזְכֶּה בְּעֵזֶר ה' לְמַלְּאוֹת אֶת חוֹבָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ וּלְהָשִׁיב אֶת נִשְׁמָתוֹ לְבוֹרְאוֹ מְתֻקֶּנֶת וּשְׁלֵמָה מִבְּלִי שׁוּם פְּגָם אוֹ חִסָּרוֹן חָלִילָה.

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה