דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁקִּדֵּשׁ אָדָם אִשָּׁה נֶאֱסָרוֹת עָלָיו שֵׁשׁ נָשִׁים מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ, וְאַחַת מֵהֶן זוֹ אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. וְחַכְמֵי הַתַּלְמוּד הִסְתַּפְּקוּ בְּמִּקְרֶה שֶׁעָבַר אָדָם וְנָאַף עִם אַחַת מֵהַלָּלוּ הַאִם נֶאֱסֶרֶת עָלָיו אִשְׁתּוֹ בְּכָךְ אוֹ לֹא?
וְהֶעֱלוּ לַהֲלָכָה שֶׁגַּם אִם עָבַר וְנָאַף עִם אַחַת מֵהַלָּלוּ מִכָּל מָקוֹם לֹא נֶאֱסֶרֶת עָלָיו אִשְׁתּוֹראה יבמות (צ"ח ע"א) שם למדו כן ממה שכתוב גבי אשה סוטה (במדבר ה', י"ג) "ושכב איש אותה" – אותה שכיבתה אוסרתה, ואין שכיבת אחותה אוסרתה. , מִלְּבַד אֹפֶן אֶחָד בּוֹ קִדֵּשׁ אָדָם אִשָּׁה וְהָלְכָה לִמְדִינַת הַיָּם, וְאַחַר זְמַן הֵעִידוּ בְּפָנָיו שֶׁמֵּתָה וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁכְּלָל לֹא מֵתָה – אֲזַי אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁעָלָיו לְהוֹצִיא אֶת שְׁתֵּיהֶן בְּגֵט: לַאֲחוֹת אֲרוּסָתוֹ הִצְרִיכוּהוּ לִיתֵן גֵּט שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁתְּנַאי הָיָה בְּקִדּוּשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה וְכַדָּת נָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ, וְלַאֲרוּסָתוֹ הִצְרִיכוּהוּ לִיתֵן גֵּט שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁנָּשָׂא אֶת אֲחוֹת גְּרוּשָׁתוֹ. וְהוּבָא לַהֲלָכָה בָּרַמְבָּ"ם זָ"להלכות גרושין (פרק י' הלכה ח' – י') והלכות איסורי ביאה (פרק ב' הלכה י'). וזה דווקא בשקידש את הראשונה וקידש את השניה, אבל אם נשא את הראשונה או שהיה עם השניה בלא קידושין הרי אשתו מותרת לו. וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְחלק אבן העזר (סימן ט"ו הלכה כ"ז). .