דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
אַף עַל פִּי שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה עַל הָאָדָם לִשָּׂא אֶת אֵשֶׁת אָחִיו, מִכָּל מָקוֹם אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ הַתּוֹרָה הִתִּירָה לָאָדָם לִשָּׂא. וְיֶתֶר עַל כֵּן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁמִּצְוָה לָאָדָם לִשָּׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ, וְעָלָיו דָּרְשׁוּ אֶת הַפָּסוּק "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם"ישעיה נ"ח, ז'. שֶׁזֶּהוּ הַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹסנהדרין (ע"ו ע"ב). .
וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים הַאִם גַּם נִשּׂוּאֵי בַּת אָחִיו נֶחְשָׁבִים לְמִצְוָה:
לְדַעַת רַשִׁ"י זָ"ל לֹא נֶאֶמְרָה דְּרָשַׁת חֲזַ"ל אֶלָּא עַל הַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ בְּדַוְקָא, בִּהְיוֹת שֶׁמִּטֶּבַע הָעוֹלָם שֶׁגַּעְגּוּעֵי וְאַהֲבַת אָדָם לַאֲחוֹתוֹ הֵם גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, וּמִתּוֹךְ כָּךְ חֲזָקָה עָלָיו שֶׁיְּחַבֵּב וְיֹאהַב גַּם כֵּן אֶת בִּתָּהּ וְיִחְיֶה עִמָּהּ בְּאַהֲבָה וּבְשָׁלוֹם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אָחִיו שֶׁאֵין בּוֹ כָּל כָּךְ אֶת הַמַּעֲלָה הַזּוֹ וּמִמֵּילָא אֵין מִצְוָה לָאָדָם לִשָּׂא אֶת בִּתּוֹכן כתב בפירושו שם. .
וְאִלּוּ לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם זָ"ל כָּל הַמַּעֲלָה בְּנִשּׂוּאֵי בַּת בִּתּוֹ הִיא מִצַּד שֶׁלּוֹקֵחַ הוּא אֶת קְרוֹבָתוֹ הַמֻּתֶּרֶת לוֹ, וְדוֹאֵג לְמַלְּאוֹת לָהּ אֶת כָּל חֶסְרוֹנָהּ וּצְרָכֶיהָ, וְעַל כָּךְ שִׁבְּחוּהוּ חֲכָמֵינוּ עַל שֶׁמְּקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו. וְאִם כֵּן הוּא הַדִּין לְבַת אָחִיו, שֶׁגַּם כֵּן תִּהְיֶה מִצְוָה עָלָיו לְקַחְתָּהּ וּלְקָרְבָה, וּוַדַּאי שֶׁגַּם אוֹתוֹ יְשַׁבְּחוּ חֲכָמִיםכן כתב בהלכות איסורי ביאה (פרק ב' הלכה י"ד), וראה במגיד משנה שם שביאר את מחלוקתם כנ"ל בטוטו"ד. .