דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בְּשׁוּ"ת "קְדֻשַּׁת בֵּית יִשְׂרָאֵל" לַג"ר יִשְׂרָאֵל אַבְרָהָם אַבָּא זַצַ"לסימן ז'. דָּן גַּבֵּי בָּחוּר שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה, וּלְאַחַר שֶׁנְּשָׂאָהּ נוֹדַע לוֹ שֶׁהָיְתָה זוֹ נְשׂוּאָה בֶּעָבָר לַאֲחִי אִמּוֹ וְלֹא גִּלְּתָה לוֹ, מַה שֶּׁאוֹסֵר אוֹתָם בְּנִשּׂוּאִין מִדְּרַבָּנָן, הַאִם צָרִיךְ לִיתֵן לָהּ גֵּט אוֹ לֹא?
וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בַּדָּבָר בַּאֲרִיכוּת גְּדוֹלָה, הֶעֱלָה שָׁם לַמַּסְקָנָה שֶׁאִם הִקְפִּיד הֶחָתָן לְבָרֵר שֶׁאִשָּׁה זוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ, וּבְכָל זֹאת נִתְבָּרֵר לְבַסּוֹף שֶׁהִיא אֲסוּרָה מִשּׁוּם קִרְבַת שְׁנִיּוֹת לָעֲרָיוֹת - הֲרֵי זֶה מִקַּח טָעוּת, שֶׁעַל דַּעַת כֵּן לֹא קִדֵּשׁ, וְהַקִּדּוּשִׁין אֵינָם חָלִים וּבִיאָתוֹ בִּיאַת זְנוּת, וְלָכֵן הֲרֵי זוֹ יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ בְּלֹא גֵּט. אוּלָם אִם הוּא לֹא הִקְפִּיד כָּל כָּךְ עַל הַדָּבָר, וְיֵשׁ צַד לוֹמַר שֶׁלְּאַחַר שֶׁנּוֹדַע לוֹ הַדָּבָר נִתְרַצָּה בְּלִבּוֹ וְנִתְכַּוֵּן בְּכָל זֹאת לִקְנוֹתָהּ - אֲזַי כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיאָהּ בְּגֵט, כְּדִין הַמִּקְדָּשׁ אִשָּׁה הָאֲסוּרָה עָלָיו מִשּׁוּם שְׁנִיָּה לָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּב לְהוֹצִיאָהּ בְּגֵט.