דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
שְׁאֵלָה: מִי שֶׁאֲנָסוּהוּ לָבוֹא עַל הָעֶרְוָה, הַאִם מִתְחַיֵּב בְּעוֹנְשִׁין כְּמוֹ הַמֵּזִיד אוֹ לֹא?
תְּשׁוּבָה: בַּחֲזַ"ל מְבֹאָר שֶׁגִּלּוּי עֲרָיוֹת הִיא אַחַת מִן הָעֲבֵרוֹת עֲלֵיהֶן נִצְטַוֵּינוּ לְהֵהָרֵג וְלֹא לַעֲבֹרסנהדרין (ע"ד ע"א) ורמב"ם הלכות יסודי התורה (פרק ה'). , וְאַף אִם אָנְסוּ אָדָם בְּכֹחַ לָבוֹא עַל אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת, מְבֹאָר בַּתַּלְמוּד שֶׁבְּכָל זֹאת הוּא חַיָּב מִיתָה אוֹ מַלְקוֹת לְפִי סוּג הָעֶרְוָה, וְזֶה בִּהְיוֹת שֶׁאֵין קִשּׁוּי אֶלָּא לְדַעַת, וְאִם עָבַר וּבַעַל בְּוַדַּאי נִתְרַצָּה לַדָּבָריבמות (נ"ג ע"ב) ורמב"ם הלכות סנהדרין (פרק כ' הלכה ג'). ועיין בכסף משנה שם מה שכתב על זה. .
אוּלָם כָּל זֶה נֶאֱמַר דַּוְקָא בְּאִישׁ, אֲבָל הָאִשָּׁה שֶׁנִּבְעֲלָה בְּאֹנֶס הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִכָּל עֹנֶשׁ וּמֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ, מִלְּבַד אִם הָיָה כֹּהֵן שֶׁנֶּאֱסֶרֶת עָלָיו אֲפִלּוּ בְּאוֹנֵסכתובות (נ"א ע"ב) וברמב"ם (שם). ושם נתבאר שאם תחילתה היתה באונס אזי אפילו אם אחר כך אמרה "הניחו לו" עם כל זאת היא נידונת כאנוסה ופטורה. .