דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר וְנָשָׂא אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת עָלָיו מִן הַתּוֹרָה אוֹ מִדְּרַבָּנָן, הַאִם יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ בְּגֵט אוֹ בְּלֹא גֵּט?
בַּמִּשְׁנָה מְבֹאָר שֶׁהַמְקַדֵּשׁ אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת לֹא עָשָׂה כְּלוּם, שֶׁאֵין הַקִּדּוּשִׁין תּוֹפְסִים לְעֶרְוָה מִלְּבַד הַנִּדָּה, וְלָכֵן אֵינוֹ צָרִיךְ לִיתֵן לָהּ גֵּט כְּלָלקידושין (ס"ו ע"א). .
אָמְנָם כָּל זֶה נָכוֹן רַק לְגַבֵּי הָעֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת עַל הָאָדָם מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן אִמּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ אוֹ בַּת בִּתּוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַשְּׁנִיּוֹת לַעֲרָיוֹת שֶׁאֲסוּרוֹת עַל הָאָדָם מִדְּרַבָּנָן, כְּגוֹן בַּת בַּת בִּתּוֹ וְאֵם אִמּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁקִּדּוּשֵׁיהֶן חָלִים, וְלָכֵן בְּאֹפֶן שֶׁכָּזֶה יִהְיֶה עָלָיו לְהוֹצִיאָהּ בְּגֵט. וְכֵן פָּסְקוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"לבהלכות אישות (פרק ד' הלכות י"ב, י"ד). וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְבאבן העזר (סימן ט"ו הלכה א'). .