דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
שְׁאֵלָה: הַאִם הַגּוֹי מֻתָּר בְּבִתּוֹ? וּמַה דִּינָם אִם נִתְגַּיְּרוּ?
תְּשׁוּבָה: נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ הָאֲמוֹרָאִים בַּתַּלְמוּד הַאִם הַגּוֹי מֻתָּר בְּבִתּוֹ אוֹ לֹא, וְהֵבִיאוּ רְאָיָה לֶאֱסֹר מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נָשָׂא אֶת בִּתּוֹ, אוּלָם דָּחוּ זֹאת בְּאָמְרָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָסַר עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת בִּתּוֹ בְּמַטָּרָה לִגְמֹל חֶסֶד עִם בְּנוֹ קַיִן שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה וְיִבְנֶה אֶת הָעוֹלָם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן סְתָם גּוֹי שֶׁמֻּתָּר בְּבִתּוֹ. וְכֵן פָּסְקוּ הָרִאשׁוֹנִיםראה סנהדרין (נ"ח ע"ב) שתי לשונות בשם רב הונא, והובא להלכה ברמב"ם הלכות מלכים (פרק ט' הלכה ה'). .
וְהוּא הַדִּין אִם נִתְגַּיְּרוּ הָאָב וּבִתּוֹ וְרָצוּ לִנָּשֵׂא זֶה לְזוֹ הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים, בִּהְיוֹת שֶׁבְּגֵרוּתָם בָּטֵל הַקֶּשֶׁר הַמִּשְׁפַּחְתִּי וְהַיִּחוּס שֶׁבֵּינֵיהֶםכן אמרו ביבמות (כ"ב ע"א) "גר שנתגייר כתינוק שנולד". , וְלֹא גָּזְרוּ עַל כָּךְ רַבּוֹתֵינוּ שׁוּם הַרְחָקָהרמב"ם הלכות איסורי ביאה (פרק י"ד הלכה י"ג). ולמרות שבתלמוד ובהלכה (שם) נתבאר גבי אמו של הגוי שבגויותם הם אסורים, ולכשנתגיירו הרי הם מותרים זה בזה מן התורה בהיות שהם כקטן שנולד ואין להם יחוס, ורק מדרבנן אסרום חכמים כדי שלא יאמרו "באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה", מכל מקום כאן גבי אב ובתו שגם בגויותם היו מותרים זה בזו בהיות שאין ביניהם שום יחוס וקשר לפי ההלכה, לכן גם לאחר התגיירותם אין שום סיבה לאוסרם זה בזו. .