דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
הַאִם מֻתָּר לָאָדָם לְחַבֵּק אוֹ לְנַשֵּׁק אֶת נֶכְדָּתוֹ? וְהַאִם מֻתָּר לָהֶם לְהִתְיַחֵד בְּמָקוֹם סָגוּר?
מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"ל נִרְאֶה שֶׁאוֹסֵר כָּל נְגִיעָה שֶׁל חִבָּה בְּנֶכְדָּהּראה בפירוש המשניות עמ"ס סנהדרין (פרק ז'), וכן כתב הר"ן בחידושיו (סוף קידושין). . אוּלָם הַכְרָעַת הַפּוֹסְקִים לַהֲלָכָה שֶׁמֻּתָּר מִן הַדִּין לָאָדָם לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אֶת נֶכְדוֹתָיו וַאֲפִלּוּ הַגְּדוֹלוֹת, וְכֵן מֻתָּר לְאִשָּׁה לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אֶת נְכָדֶיהָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא גּוֹרֵם לָהֶם הַדָּבָר לְהִרְהוּרכן כתב הבית חדש על אבן העזר (סימן כ"א), וכן הובא להלכה בספר "והצנע לכת" בשם האחרונים. ובערוך השלחן (אבהע"ז סימן כ"א סעיף י') כתב להתיר רק אם זה לא להנאת עצמו, אלא כדי לשמח את ילדיו וכיוב"ז. .
וְגַבֵּי יִחוּד עִם הַנֶּכֶד אוֹ הַנֶּכְדָּהּ בְּשׁוּ"ת נוֹדַע בִּיהוּדָהתניינא סימן י"ח. כָּתַב לֶאֱסֹר יִחוּד עִם נֶכְדָּתוֹ הַנְּשׂוּאָה, וְכֵן כָּתַב בְּשׁוּ"ת חֲבָלִים בַּנְּעִימִיםאבן העזר סימן פ"ג, פ"ד. . אוּלָם בְּשׁוּ"ת מָהַרְשָׁ"םאבן העזר סימן ע"ו. כָּתַב לְהַתִּיר בְּכָל אֹפֶן, וְכֵן כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א זִיעָ"א בְּבִרְכֵּי יוֹסֵףאבן העזר סימן כ"א. וְהַגֵּ"ר יוֹסֵף חַיִּים זִיעָ"א בְּסִפְרוֹ עוֹד יוֹסֵף חַיפרשת שופטים אות ג'. ועוד עיין בספר נטעי גבריאל (ציננער הלכות יחוד פרק ב') מה שכתב בענין זה, ואכמ"ל. , וְכֵן עִקָּר לַהֲלָכָה.