דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בַּתַּלְמוּד מְבֹאָר שֶׁחַיָּבֵי מִיתוֹת בַּיִת דִּין אֵינָם מוּמָתִים אֶלָּא אִם כֵּן הִתְרוּ בִּפְנֵיהֶם בְּטֶרֶם שֶׁעָשׂוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁמַּעֲשֵׂה זֶה הוּא אָסוּר וּמַהוּ הָעֹנֶשׁ הַמֻּטָּל עַל הָעוֹשֵׂהוּ. וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ הַתַּנָּאִים הַאִם תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה גַּם כֵּן צָרִיךְ הַתְרָאָה לִפְנֵי כֵן כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ, אוֹ שֶׁמָּא בִּהְיוֹת שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם יֵשׁ לִתְלוֹת שֶׁוַּדַּאי יָדוּעַ לוֹ הָאִסּוּר וְעָנְשׁוֹ, וּמִמֵּילָא יֵשׁ לַהֲמִיתוֹ גַּם בְּלֹא הַתְרָאָה לִפְנֵי כֵן?
לְדַעַת רַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי יְהוּדָה תַּלְמִיד חָכָם אֵינוֹ צָרִיךְ הַתְרָאָה, בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא נִצְרְכָה הַהַתְרָאָה אֶלָּא בִּכְדֵי לְהַבְחִין בֵּין עוֹבֵר עֲבֵרָה בְּשׁוֹגֵג לְעוֹבֵר בְּמֵזִיד, וְאִלּוּ תַּלְמִיד חָכָם לְעוֹלָם יָדוּעַ לוֹ הָאִסּוּר וְעָנְשׁוֹ וּמִמֵּילָא אִי אֶפְשָׁר לְדוּנוֹ כְּשׁוֹגֵג.
אוּלָם לְדַעַת חֲכָמִים גַּם תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ שֶׁיַּתְרוּהוּ קֹדֶם הַמַּעֲשֶׂה, לַמְרוֹת שֶׁבְּוַדַּאי מֵזִיד הוּא לְגַבֵּי הָאִסּוּר וְעָנְשׁוֹ, אֶלָּא שֶׁאוּלַי לֹא יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹהִי עֶרְוָתוֹ אוֹ כָּל טָעוּת כַּיוב"ז, לָכֵן גַּם תַּלְמִיד חָכָם אֵין לְהָמִית אֶלָּא אִם כֵּן קָדְמָה הַתְרָאָה לְמַעֲשֵׂהוּראה כל זאת במסכת מכות (ו' ע"ב). . וְכֵן פָּסַק רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"ל בְּהִלְכוֹתָיוהלכות איסורי ביאה (פרק א' הלכה ג'), וראה במגיד משנה שם מה שיישב את הקושי שבלשון הרמב"ם. .