דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
שְׁאֵלָה: מִדִּינֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאֵין אָנוּ מַחְזִיקִים דָּבָר לְנָכוֹן אֶלָּא עַל פִּי עֵדוּת שֶׁל שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים. הַאִם דִּין זֶה נָכוֹן גַּם כֵּן לְגַבֵּי יִחוּס הַבֵּן לְאִמּוֹ, לְהַצְרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁיָּעִידוּ שֶׁרָאוּהָ יוֹלֶדֶת אֶת בְּנָהּ בִּכְדֵי לְחַיֵּב אֶת הַבֵּן עַל אִסּוּר גִּלּוּי עֲרָיוֹת עִם אִמּוֹ?
תְּשׁוּבָה: בַּתַּלְמוּד מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין נֶאֱמַר "מַלְקִים עַל הַחֲזָקוֹת, וְסוֹקְלִים וְשׂוֹרְפִים עַל הַחֲזָקוֹת"קידושין (פ' ע"א). . דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל דָּבָר הַמֻּחְזָק אֶצְלֵנוּ יֵשׁ לְהוֹצִיא דִּינוֹ לַפֹּעַל עַל סְמַךְ אוֹתָהּ הַחֲזָקָה, עַל אַף שֶׁאֵין לָנוּ עֵדִים בְּרוּרִים לְדַבֵּר. וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאָה לִירוּשָׁלַיִם וְתִינוֹק הָיָה מֻרְכָּב לָהּ עַל כְּתֵפָהּ וְגִדְּלָתוֹ וּבָא עָלֶיהָ, וֶהֱבִיאוּם לְבֵית הַדִּין וּסְקָלוּם, לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּנָהּ וַדַּאי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁכָּרוּךְ אַחֲרֶיהָ. וְכֵן פָּסַק רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"ל בְּהִלְכוֹתָיוהלכות איסורי ביאה (פרק א' הלכה כ'). .