דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בְּשׁוּ"ת "לֵב חַיִּים" לְהַגה"ק רַבִּי חַיִּים פָאלָאגִ'י זַצַ"ל דָּן בִּשְׁאֵלָה הַאִם בְּיָמֵינוּ שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֵין לָנוּ בֵּית מִקְדָּשׁ וּמִזְבַּח שֶׁיְּכַפֵּר עָלֵינוּ, בְּכָל זֹאת חוֹבָה עַל אָדָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בְּשׁוֹגֵג שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ קָרְבַּן חַטָּאת לִכְתֹּב לְעַצְמוֹ לְזִכָּרוֹן שֶׁחַיָּב הוּא קָרְבַּן חַטָּאת, בִּכְדֵי שֶׁלִּכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יִזְכֹּר לַהֲבִיאוֹ לְכַפָּרָה עַל מַעֲשָׂיו?
וְכָתַב בִּתְחִלָּה לְהוֹכִיחַ מִכַּמָּה סֻגְיוֹת בְּתַלְמוּד שֶׁאָכֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּןכן כתב להוכיח מדברי רבי אלעזר ביומא (פ' ע"א) ורבי הושעיא בירושלמי מסכת פאה (פרק א' משנה א') שהאוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב השיעור שאכל. וכן ממה שאמר רבי נתן (שבת י"ב ע"ב) שרבי ישמעאל קרא בשבת לאור הנר והטהו וכתב לעצמו על פנקסו "אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת ולכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה". , וְשָׁכַן כָּתַב הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹש זִיעָ"א בְּסִפְרוֹ "דֶּרֶךְ חַיִּים תּוֹכָחוֹת מוּסָר"דף קע"ב ע"ב. עיין שם שכתב להוכיח כן כנ"ל. וְהָרַב "יַד אֵלִיָּהוּ"סימן כ"ט. וְעוֹד כַּמָּה אַחֲרוֹנִים.
אוּלָם בְּדַעַת הַתַּשְׁבֵּ"ץבחלק ג' סימן ח"ן. הֵבִיא שָׁם שֶׁאֵין צָרִיךְ לִכְתֹּב, וְלִכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִמֵּילָא הוּא יוֹרֶה חֲטָאִים בַּדֶּרֶךְ וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְיוֹרֶה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֶת תְּשׁוּבָתוֹ הָרְאוּיָה לו. וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַ"צֶּמַח דָּוִד"בסדר ויקרא דף רי"ג. . וְכֵן הֶעֱלָה לְמַסְקָנָהעיין שם שכתב להוכיח כן מהסוגיה בכריתות (ט' ע"א) גבי גר אם צריך בזמן הזה להפריש רובע לקינו כדי להביאו לכשיבנה בית המקדש, ומסקנת הגמרא שרבן יוחנן בן זכאי ביטל זאת מפני התקלה, וכן פסק הרמב"ם בהלכותיו (פרק י"ג מאיסורי ביאה הלכה ה'), ומדלא כתבו שצריך לכל הפחות לכתוב לעצמו זאת משמע שאין בזה חיוב כנ"ל. הָרַב "לֵב חַיִּים" שֶׁאֵין חִיּוּב לִכְתֹּב זֹאת לְעַצְמוֹ, רַק יַעֲשֶׂה בִּתְחִלָּה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וִיקַבֵּל עָלָיו הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁהִתְחַיֵּב בָּהֶם כְּפִי חֶטְאוֹ כַּאֲשֶׁר הוֹרָה רַבֵּנוּ הָאֲרִיזָ"ל, וְגַם יַרְבֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִפְרָט בְּסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת, וְהַמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ גַּם לִכְתֹּב זֹאת לְעַצְמוֹ לְמַזְכֶּרֶת עָווֹן קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ.