דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
מִן הַתּוֹרָה חִיּוּב בִּיאַת הַמַּיִם בִּטְבִילָה הוּא רַק עַל הַמְּקוֹמוֹת הַגְּלוּיִים שֶׁבַּגּוּף, וְלֹא עַל הַמְּקוֹמוֹת הַנִּסְתָּרִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם" – מַה בְּשָׂרוֹ מִבַּחוּץ אַף כָּל מָקוֹם שֶׁבַּחוּץ. אָמְנָם עִם כָּל זֹאת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים רְאוּיִים לְבִיאַת מַיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה עֲלֵיהֶם דָּבָר שֶׁהָיָה מוֹנֵעַ בִּיאַת מַיִם, וּבְכָךְ נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ בָּאוּ הַמַּיִם גַּם עַל אוֹתוֹ הַמָּקוֹםקידושין (כ"ה), והובא ברמב"ם הלכות מקוואות (פרק א' הלכה י') ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קצ"ח סעיף כ"ה) ובאחרונים. .
וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים הַאִם חִיּוּב זֶה הוּא מִן הַתּוֹרָה אוֹ מִדִּבְרֵי חֲכָמִים:
לְדַעַת בַּעֲלֵי הַתּוֹסְפוֹת חִיּוּב זֶה שֶׁיִּהְיוּ הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים רְאוּיִים לְבִיאַת מַיִם הוּא מִן הַתּוֹרָה, וּכְפִי שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק "וְרָחַץ אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ" לְרַבּוֹת בֵּית הַסְּתָרִיםראה קידושין (כ"ה) ונדה (ס"ו). ומכל מקום אין צריך ביאת מים ממש הואיל ודרשו גם כן מהכתוב (ויקרא ט"ו, י"א) "וידיו" – כל שגלוי כידיו, לכן רק צריך שיהיו האיברים הפנימיים ראויים לביאת מים. .
אוּלָם לְדַעַת הָרִיטְבָּ"א זָ"ל מַה שֶּׁהִצְרִיכוּ בָּאֵיבָרִים הַנִּסְתָּרִים שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְבִיאַת מַיִם הִנּוֹ מִדְּרַבָּנָן בִּלְבַד, שֶׁהוֹאִיל וּלְעִנְיַן טֻמְאָה נֶחְשָׁבִים הָאֵיבָרִים הַנִּסְתָּרִים כִּגְלוּיִים לְהִטָּמֵא, לָכֵן עֲשָׂאוּם חֲכָמִים כִּגְלוּיִים גַּם לְעִנְיַן טָהֳרָה שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְבִיאַת מַיִםכן כתב בחידושיו עמ"ס קידושין (פרק קמא) בשם רבו. . וְכֵן דַּעַת רוֹב הַפּוֹסְקִים לַהֲלָכָהראה בשו"ת נודע ביהודה (יורה דעה סימן ס"ד) ובשו"ת חתם סופר (יורה דעה סימן קצ"ב) ובספר אבני שהם (חלק ב' עמוד תתכ"ד). .