דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה זָ"ל נֶחְלְקוּ גַּבֵּי אוֹתָם עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת הַנִּדְרָשִׁים לְטָהֳרַת הַמְצֹרָע, הַאִם יְהֵא מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שֵׁנִית לִמְצֹרָע נוֹסָף, אוֹ שֶׁמָּא יֵשׁ לִטּוֹל חֲדָשִׁים לְכָל מְצֹרָע וּמְצֹרָע?ראה המחלוקת בתוספתא דנגעים (ריש פרק ח').
לְדַעַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִדְרָשׁ שֶׁאוֹתָם דְּבָרִים לֹא נֶעֶשְׂתָה בָּהֶם מְלָאכָה מֵעוֹלָם, אֲבָל אִם נֶעֶשְׂתָה בָּהֶם מְלָאכָה כָּל שֶׁהִיא הֲרֵי הֵם פְּסוּלִים לְטָהֳרַת מְצֹרָע.
אוּלָם חֲכָמִים סוֹבְרִים שֶׁאַף אִם נֶעֶשְׂתָה בָּהֶם מְלָאכָה כְּשֵׁרִים הֵם לְטָהֳרַת מְצֹרָע. וְהֵבִיאוּ מַעֲשֶׂה רַב מֵרַבִּי יְהוּדָה שֶׁבָּא לְבַקֵּר אֶת רַבִּי טַרְפוֹן, וְהַלָּה הֶרְאָהוּ מַקֵּל שֶׁבּוֹ טִהֵר כְּבָר שְׁלֹשָׁה מְצֹרָעִים, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין צֹרֶךְ שֶׁיִּהְיוּ חֲדָשִׁים. וְכֵן פָּסַק רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"ל בְּהִלְכוֹתָיוהלכות טומאת צרעת (פרק י"א הלכה ז'). .