דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
לְעֵיל נִתְבָּאֵר שֶׁמִּצְוַת הֲבָאַת קָרְבַּן הַיּוֹלֶדֶת הוּא אַךְ וְרַק מִיּוֹם הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד לְזָכָר וְיוֹם הַשְּׁמוֹנִים וְאֶחָד לִנְקֵבָה, וְאִם הֵבִיאָה קָרְבָּנָהּ לִפְנֵי כֵן לֹא יָצְאָה יְדֵי חוֹבָתָהּ. וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים בְּדִין יוֹלֶדֶת שֶׁנִּזְכְּרָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה קָרְבָּן עַל לֵדָתָהּ הַקּוֹדֶמֶת, הַאִם רַשָּׁאִית הִיא לְהָבִיא בְּתוֹךְ יְמֵי לֵדָתָהּ הַלָּלוּ אֶת הַקָּרְבָּן עַל הַלֵּדָה הַקּוֹדֶמֶת אוֹ לֹא?
רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"ל בְּהִלְכוֹתָיו כָּתַב שֶׁאַף עַל לֵדוֹתֶיהָ הַקּוֹדְמוֹת אֵינָהּ רַשָּׁאִית לְהָבִיא קָרְבָּנָהּ בַּיָּמִים הַלָּלוּ, וְאִם הֵבִיאָה לֹא עָלָה לָהּ לְקָרְבָּן וּצְרִיכָה לְהָבִיא שֵׁנִיתראה בהלכות מחוסרי כפרה (פרק א' הלכה ה'). .
אוּלָם הָרַאֲבַ"ד זָ"ל בְּהַשָּׂגוֹתָיועל הרמב"ם שם. תָּמַהּ עַל דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם הַלָּלוּ מִמַּה שֶּׁיָּדוּעַ לָנוּ שֶׁהַטָּמֵא רַשַּׁאי לִשְׁלֹחַ קָרְבָּנוֹת שֶׁמְּחֻיָּב עֲלֵיהֶם מִלִּפְנֵי כֵּן כְּגוֹן חַטַּאת חֵלֶב אוֹ חַטַּאת דָּם שֶׁנִּכְשַׁל בַּאֲכִילָתָם, וְזֶה לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ טָמֵא, אִם כֵּן הוּא הַדִּין שֶׁיּוֹלֶדֶת זוֹ תְּהֵא רַשָּׁאִית לִשְׁלֹחַ אֶת קָרְבָּנָהּ עַל לֵדָתָהּ הַקּוֹדֶמֶת, לַמְרוֹת שֶׁכָּרֶגַע לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לַקָּרְבָּן הַנּוֹסָף.
וּבְסֵפֶר "נְתִיב מֵאִיר" עַל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב לְבָאֵר שֶׁיְּסוֹד מַחֲלָקְתָּם הוּא הַאִם הָאִשָּׁה בְּתוֹךְ יְמֵי לֵדָתָהּ הִיא אָמְנָם מְחֻיֶּבֶת בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּן, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן הַקְרָבָתוֹ (וְזוֹ תְּהֵא סְבָרַת הָרַאֲבַ"ד זָ"ל), אוֹ שֶׁבְּאוֹתָם יָמִים הִיא מְשֻׁלֶּלֶת הַקְרָבָה לְגַמְרֵי וְלָכֵן אֵינָהּ מַקְרִיבָה אֶת קָרְבָּנָהּ (וְזוֹ תְּהֵא סְבָרַת הָרַמְבַּ"ם זָ"ל). ע"שׁ בְּאֹרֶך וְאכמ"ל.