דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בַּתַּלְמוּד הָעֳלָה נִּדּוֹן גַּבֵּי גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב קָרְבָּן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבָא אָדָם טָמֵא וְאָכַל אֶת אוֹתוֹ הַקָּרְבָּן, הַאִם יִתְחַיֵּב עַל כָּךְ מִשּׁוּם טָמֵא שֶׁאָכַל מִן הַקֳּדָשִׁים אוֹ לֹא?
לְדַעַת רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵין חִיּוּב פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא עַל אֲכִילַת קָרְבַּן הַגּוֹי, הוֹאִיל וְנֶאֱמַר בַּתּוֹרָה גַּבֵּי הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ טְמֵאֵי מֵת "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"ויקרא כ"ב, ב'. – מַשְׁמַע דַּוְקָא מִקָּדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִקָּדְשֵׁי הַגּוֹי.
אוּלָם לְדַעַת רַבִּי יוֹסִי יֵשׁ לָדוּן אֶת קָדְשֵׁי הַגּוֹי כְּקָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְנֶאֱמַר בַּתּוֹרָה "אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ וְכוּ'"ויקרא כ"ב, י"ח. וְדָרְשׁוּ עַל כָּךְ "אִישׁ אִישׁ – לְרַבּוֹת אֶת קָדְשֵׁי הַגּוֹי", כָּךְ שֶׁגַּם עַל קָדְשֵׁי הַגּוֹי חָל אִסּוּר אֲכִילָה לַטָּמֵא בִּמְלוֹאוֹ.
וְלַהֲלָכָה פָּסַק הָרַמְבַּ"ם זָ"ל בְּהִלְכוֹתָיו כְּדַעַת רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב, וְאִלּוּ הָרַאֲבַ"ד זָ"ל שָׁם חָלַק וּפָסַק לְחַיְּבוֹ כָּרֵתראה ברמב"ם הלכות פסולי המוקדשין (סוף פרק י"ח) ובכסף משנה שם שביאר במה נחלקו, ע"ש. .