דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
רַבּוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים נֶחְלְקוּ בְּדִין בְּשַׂר הָאָדָם, הַאִם הוּא בִּכְלַל הָאִסּוּר שֶׁל אֲכִילַת בְּהֵמָה וְחַיָּה הָאֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה אוֹ שֶׁמָּא אֵינוֹ בִּכְלָל הָאִסּוּר?
וְהִנֵּה לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם זָ"ל בְּשַׂר הָאָדָם אֵינוֹ בִּכְלָל הַלָּאו שֶׁל "אֶת זֶה לֹא תֹּאכְלוּ"כפי שהובא בתורת כהנים: "זה לא תאכלו" – זה בלא תעשה על אכילתו, ואין בשר מהלכי שתים (אדם) בלא תעשה. עכ"ל חז"ל. , אוּלָם מִצְוָה הוּא בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ"כן כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות מאכלות אסורות (פרק ב' הלכה ג'). ומכל מקום מודה הרמב"ם שדם וחלב האדם אינו אסור מן התורה, כפי שנתבאר בכתובות (ס') ובדיני חלב (פרק ג') ובדיני דם (פרק ו'). , וּמִמֵּילָא כָּל שְׁאָר מִינֵי הַבָּשָׂר, כּוֹלֵל בָּשָׂר הָאָדָם, אֲסוּרִים בָּאֲכִילָה.
וּלְדַעַת הָרַשְׁבָּ"א זָ"ל בְּשַׂר הָאָדָם אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה כְּלָל, שֶׁכֵּן אִם הָיָה אִסּוּרוֹ מִן הַתּוֹרָה מִמֵּילָא הָיָה חָל הַכְּלָל שֶׁל "הַיּוֹצֵא מִן הַטָּמֵא טָמֵא" וְהָיָה צָרִיךְ חֲלָבוֹ לִהְיוֹת אָסוּר גַּם כֵּן מִן הַתּוֹרָה, וַהֲרֵי נִתְפָּרֵשׁ בַּתַּלְמוּד שֶׁחֲלֵב הָאָדָם מֻתָּר מִן הַתּוֹרָה. לָכֵן סוֹבֵר שֶׁאִסּוּר אֲכִילַת בְּשַׂר אָדָם הִנּוֹ מִדְּרַבָּנָן בִּלְבַדוכן כתב גם הראב"ד ז"ל בהשגותיו על הרמב"ם. .
וְלָדַעַת הָרַמְבַּ"ן זָ"ל אָמְנָם אֵין אִסּוּר אֲכִילַת בְּשַׂר אָדָם מִן הַתּוֹרָה מִצַּד אַזְהָרַת אֲכִילַת חַיּוֹת טְמֵאוֹת, אוּלָם מִכָּל מָקוֹם יֶשְׁנוֹ אִסּוּר תּוֹרָה לֵיהָנוֹת מִבְּשַׂר הַמֵּת, וּמִמֵּילָא הָאוֹכֵל מִבְּשַׂר אָדָם כָּלוּל בָּזֶה אִסּוּר מִן הַתּוֹרָהראה במגיד משנה על הרמב"ם (שם) שהביא את דברי הרמב"ן ז"ל וביארם. .
וְלַהֲלָכָה רְאֵה בְּסֵפֶר "הֲלִיכוֹת עוֹלָם"חלק ו' (עמוד רכ"א). וראה עוד בילקוט יוסף חלק איסור והיתר (כרך ב' עמוד נ"ט). שֶׁהָעִקָּר כְּדֵעָה הַסּוֹבֶרֶת שֶׁבְּשַׂר אָדָם אָסוּר בָּאֲכִילָה מִן הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם בִּדְבָרָיו בְּאֹרֶךְ.