דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
כָּתַב הָרַמְבַּ"ם ז"ל בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי הַמִּזְבֵּחַפרק ה' הלכה י"א. שֶׁיֵּין הַנְּסָכִים אַף עַל גַּב שֶׁעוֹלֶה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ עִם כָּל זֹאת קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵינוֹ טָעוּן מֶלַח.
וְאִלּוּ בְּהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹתפרק ט"ז הלכה י"ד. וכן מדוייק מלשונו בריש פרק ב' מהלכות מעשה הקרבנות, עיין שם. כָּתַב שֶׁגַּם בַּיַּיִן יֵשׁ לִיתֵן מֶלַח לִפְנֵי נִסּוּכוֹ, הֲכֵיצַד?!
וְהַכֶּסֶף מִשְׁנֶה בַּמָּקוֹםומכל מקום ראה בלחם משנה שם שדחה את יישובו של הכסף משנה ונשאר בצ"ע על דברי הרמב"ם. הִתְעוֹרֵר לִסְתִירַת הַדְּבָרִים, וְכָתַב לְיַשֵּׁב שֶׁבְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי הַמִּזְבֵּחַ הַמְדֻבָּר הוּא בְּיֵין הַנְּסָכִים הַבָּאִים עִם הַקָּרְבָּן שֶׁאֵינוֹ טָעוּן מֶלַח, וְאִלּוּ בְּהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת הַמְדֻבָּר הוּא בְּיֵין נֶדֶר אוֹ נְדָבָה הַבָּא לְבַדּוֹ שֶׁכֵּן טָעוּן מֶלַח. וְכֵן מְדֻיָּק מִלְּשׁוֹן הַזָּהָב שֶׁל רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּתַב "בְּיַיִן הַבָּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ נוֹתֵן עָלָיו מֶלַח וּמְנַסְּכוֹ..." וְדוֹ"ק.