דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בַּתַּלְמוּד הָעָלְתָה הַשְּׁאֵלָה מַה יְּהֵא הַדִּין בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁיָּלְדָה בְּפָנֵינוּ בְּהֵמָה שֶׁאֵין לָהּ סִימָנֵי טָהֳרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַוָּלָד אֵינוֹ מַעֲלֶה גֵּרָה אוֹ שֶׁאֵין פַּרְסוֹתָיו שְׁסוּעוֹת, הַאִם יִהְיֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל אֶת הַוָּלָד הַזֶּה אוֹ לֹא? וּמַה יְּהֵא הַדִּין בְּמִקְרֶה הָפוּךְ שֶׁבְּהֵמָה טְמֵאָה יָלְדָה בְּפָנֵינוּ בְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ סִימָנֵי טָהֳרָה הַאִם יִהְיֶה מֻתָּר לֶאֱכֹל אֶת הַוָּלָד הַזֶּה אוֹ לֹא?
וּבֶאֱמֶת הוּבְאָה דַּעַת רַבִּי שִׁמְעוֹן הַלָּמֵד מִן הַפְּסוּקִים שֶׁגַּם בַּוָּלָד צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ סִימָנֵי הַטָּהֳרָה, וְלָכֵן סוֹבֵר שֶׁכָּל טָמֵא הַיּוֹצֵא מִן הַטָּהוֹר – הֲרֵי זֶה טָמֵא, וְכָל טָהוֹר הַיּוֹצֵא מִן הַטָּמֵא – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, שֶׁכֵּן יֵשׁ לְהִתְיַחֵס לַוָּלָד כִּיצוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּלִי שׁוּם קֶשֶׁר לְאִמּוֹ.
אוּלָם דַּעַת חֲכָמִים הִיא שֶׁכָּל שֶׁהָאֵם יֵשׁ בָּהּ בְּוַדָּאוּת סִימָנֵי טָהֳרָה – הֲרֵי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁכָּל הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה יִהְיֶה גַּם כֵּן טָהוֹר כָּמוֹהָ וּמֻתָּר בָּאֲכִילָה עַל אַף שֶׁאֵין לוֹ סִימָנֵי טָהֳרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכָל שֶׁהָאֵם אֵין לָהּ סִימָנֵי טָהֳרָה – הֲרֵי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁכָּל הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה יִהְיֶה גַּם כֵּן טָמֵא כָּמוֹהָ וְאָסוּר בָּאֲכִילָה עַל אַף שֶׁהוּא עַצְמוֹ יֵשׁ בּוֹ סִימָנֵי טָהֳרָה. וְנִפְסַק לַהֲלָכָה כְּדַעַת חֲכָמִיםראה כל זה בבכורות (ה' – ו') וברמב"ם הלכות מאכלות אסורות (פרק א' הלכה ד' – ה') ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן ע"ט סעיף ב'). .