דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בְּשׁוּ"ת "יַבִּיעַ אוֹמֵר"חלק ג' יורה דעה סימן ב'. עיין שם. דָּן מָרָן הַגְּרָ"ע יוֹסֵף זַצַ"ל גַּבֵּי בֵּיצִים הַנִּרְכָּשׁוֹת כַּיּוֹם בַּחֲנֻיּוֹת, בְּאִם נִמְצָא בָּהֶן קֻרְטוֹב שֶׁל דָּם הַאִם נֶאֱסָרוֹת בָּזֶה בָּאֲכִילָה אוֹ לֹא?
וְהֶעֱלָה עַל פִּי הַמְבֹאָר בַּתַּלְמוּד וּבָרִאשׁוֹנִים שֶׁבֵּיצֵי "סַפְנָא דְּאַרְעָא", הַיְנוּ בֵּיצִים שֶׁאֵינָן מֵהַפְרָיַת הַזָּכָר אֶלָּא מֵחֹם הַקַּרְקַע, אֵין אֶפְרוֹחַ נִקְלָט בָּהֶן לְעוֹלָם, וְלָכֵן אִם נִמְצָא בָּהֶן קוֹרְט שֶׁל דָּם דִּינוֹ שֶׁזּוֹרֵק אֶת הַדָּם וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָרחולין (ס"ד ע"ב), וכן פסקו הרשב"א (בתורת הבית הארוך דף פ"ה ע"ב) והטור (יורה דעה סימן ס"ו) ועוד ראשונים, וכן פסק השלחן ערוך והאחרונים. . וְכַיּוֹם רוֹב רֻבָּן שֶׁל הַבֵּיצִים הַמְשֻׁוָּקוֹת בַּחֲנֻיּוֹת אֵינָן שֶׁל זָכָר, לָכֵן אֵין לָחוּשׁ שֶׁאוֹתוֹ דָּם מֵעִיד עַל הִתְרַקְּמוּת אֵיבָרִים, וְכָל דְּפָרֵישׁ מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ. וְגַם אֵין לָחוּשׁ לָאוֹסְרִים בֵּיצָה שֶׁיָּשְׁבָה עָלֶיהָ תַּרְנְגֹלֶת ג' יָמִים מֵעֵת לְעֵת כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִפְסַק כֵּן לַהֲלָכָה, וְעוֹד שֶׁבַּמְּצִיאוּת אֵינוֹ כֵּןכן כתב הבית יוסף (סוף סימן ס"ו) והמחזיק ברכה והשלחן גבוה ועוד אחרונים. דלא כהג"ר יוסף חיים זצ"ל בספרו "בן איש חי" (פרשת טהרות) שכתב שנהגו שלא לאכלן מהחשש הנ"ל. . וְלָכֵן לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה אֵין חִיּוּב לִבְדֹּק אֶת הַבֵּיצִים הַמְשֻׁוָּקוֹת כַּיּוֹם בַּחֲנֻיּוֹת, וְאִם בְּכָל זֹאת בָּדַק וּמָצָא בָּהֶן דָּם הֲרֵי זֶה מְסִירוֹ וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר. וְהַמַּחְמִיר בְּכָל זֹאת לְבָדְקָן תְּחִלָּה תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.