דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
הַגה"ק רַבִּי חַיִּים פָאלָאגִ'י זַצוּקָ"ל בְּשׁוּ"ת "לֵב חַיִּים"חלק אורח חיים סימן ל"ט. דָּן מֶה הָיָה תַּפְקִידוֹ שֶׁל קָרְבַּן הַשְּׁלָמִים? הַאִם הָיָה מוּבָא לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים מְסֻיָּמִים, אוֹ שֶׁמָּא הוּא בָּא בְּדֶרֶךְ שֶׁל הוֹדָאָה וְחִבָּה בִּלְבַד?
וְהֵבִיא מִמִּדְרְשֵׁי וּמִמַּאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זָ"ל פָּנִים לְכָאןבמדרש תנחומא (סוף פרשת תצוה) נאמר שקרבן השלמים בא לכפר על מצוות עשה. וכן כתב רש"י ז"ל בערכין (כ"א ע"א). וכן הובא בזהר הקדוש (ויקרא דף י"א ע"ב). וכן כתב בעל הטורים (ויקרא ג', ג') שקרבן השלמים היה בא לכפר על חטא. וּלְכָאןבמדרש תנחומא (פרשת צו, וכן הובא כעין זה בריש פרשת תולדות) נאמר שקרבן השלמים לא בא אלא לדורון בלבד, להטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. וכן כתב רש"י בזבחים (כ"ט ע"א). , וְלַמַּסְקָנָה הֶעֱלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁקָּרְבַּן הַשְּׁלָמִים לא הָיָה בָּא לְכַפָּרָה עַל חֵטְא מְסֻיָּם, אֶלָּא לְאַחַר שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁחָטְאוּ בָּהֶן וְדַי בָּהֶן בִּתְשׁוּבָה, אֲזַי הָיָה בָּא קָרְבַּן הַשְּׁלָמִים בְּמַטָּרָה לְהַשְׁרוֹת הַשָּׁלוֹם וְהַחִבָּה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּבְתוֹר דּוֹרוֹן וְתוֹדָה וּפִיּוּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.