דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בַּתַּלְמוּדמנחות (ע"ב), וכמו שכתוב בתורה "וכל מנחת כהן כליל תהיה". וּבָרַמְבָּ"םבפרק י"ב מהלכות מעשה הקרבנות הלכה ט' - י'. מוּבָא שֶׁכֹּהֵן שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן מִנְחָה מַקְטִיר אֶת כֻּלָּהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְאֵין אוֹכְלִים מִמֶּנָּה מְאוּמָה, וְאִלּוּ בַּת כֹּהֵן שֶׁהֵבִיאָה קָרְבַּן מִנְחָה קוֹמְצִים מִמֶּנָּה מְעַט לַמִּזְבֵּחַ וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִיםכדין כל ישראל שהביא מנחה שחלקה מוקטר וחלקה נאכל לכהנים. .
וְהַג"ר יוֹסֵף רוֹזִין זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "צָפְנַת פַּעְנֵחַ"סימן פ"א. נִסְתַּפַּק מָה הַדִּין בְּכֹהֵן שֶׁהִפְרִישׁ קָרְבַּן מִנְחָה וְנִפְטַר בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לְהַקְרִיבוֹ, וְהִנִּיחַ אַחֲרָיו בַּת שֶׁעָלֶיהָ מוּטָל לְהַקְרִיב אֶת קָּרְבָּן אָבִיהָ – הַאִם מִנְחָה זוֹ נֶחְשֶׁבֶת לְמִנְחַת כֹּהֵן וְתִקָּטֵר כֻּלָּהּ, אוֹ שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת לְמִנְחַת כֹּהֶנֶת וְתֵאָכֵל עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים?
וְהֶעֱלָה שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בְּנִדּוֹן הַגְּמָרָאזבחים ו' - ז'. גַּבֵּי אָדָם שֶׁנִּפְטַר וְהִנִּיחַ לִשְׁנֵי בָּנָיו קָרְבָּן לְהַקְרִיבוֹ אִם נֶחְשָׁב לְקָרְבַּן הַשֻּׁתָּפִים אוֹ לֹא, וּמַסְקָנַת הַגְּמָרָא שָׁם שֶׁלְּעִנְיַן יְרֻשָּׁה אֵינָם יוֹרְשִׁים אֶת הַקָּרְבָּן, אֲבָל לְעִנְיַן כַּפָּרָה אָכֵן נֶחְשָׁב לָהֶם הַדָּבָר לְכַפָּרָה. וּלְעִנְיַן קָרְבַּן הַמִּנְחָה נָטְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁנֶּחְשָׁב לְקָרְבַּן הָאָב, וּמִמֵּילָא תִּקָּטֵר כֻּלָּהּ וְלֹא תֵּאָכֵל כְּלָל, כְּדִין מִנְחַת כֹּהֵןכן נראה מדבריו בחידושיו על הלכות כלאיים (פרק ט' סוף הלכה ו'). עיין שם באורך. .