דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
כָּתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זָ"ל בְּהִלְכוֹתָיו שֶׁהַמְכַבֶּה אֲפִלּוּ גַּחֶלֶת אַחַת מֵהַמִּזְבֵּחַ הֲרֵי זֶה חַיָּב וְלוֹקֶה. וּבְסֵפֶר "מֻצָּל מֵאֵשׁ"לגאון הרב ר"י אלפאנדארי זיע"א, בסימן נ"א. הִסְתַּפֵּק כֵּיצַד יִהְיֶה הַדִּין כְּשֶׁכִּבָּה אָדָם חֵלֶק מֵהַגַּחֶלֶת, וְחֶלְקָה עֲדַיִן בּוֹעֵר, הַאִם בְּכָל זֹאת יִתְחַיֵּב אוֹ לֹא?
וְכָתְבוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁמִּלְּשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּתַב "אֲפִלּוּ גַּחֶלֶת אַחַת" יֵשׁ לִלְמֹד שֶׁדַּוְקָא כְּשֶׁכִּבָּה אֶת כֻּלָּהּ חַיָּב, אֲבָל אִם כִּבָּה מִקְּצָתָהּ וְחֶלְקָה עֲדַיִן דּוֹלֵק לֹא עָבַר בָּזֶה עַל אַזְהָרַת "לֹא תִּכְבֶּה". וְטַעַם הַדָּבָר כֵּיוָן שֶׁמִּקְצָת כִּבּוּי לֹא נֶחְשָׁב לְכִבּוּי, שֶׁלֹּא כִּבְדִינֵי שַׁבָּת שֶׁמִּקְצָת כִּבּוּי נֶחְשָׁב לְכִבּוּיכן למדים אנו ממה שאמרו שהמסתפק משמן הנר בשבת חייב משום מכבה. . וְרַק אִם כִּבָּה גַּחֶלֶת שְׁלֵמָה מֵהַמִּזְבֵּחַ, אֲפִלּוּ יֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ עוֹד גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת, הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוּם "לֹא תִכְבֶּה", הוֹאִיל וְאוֹתָהּ גַּחֶלֶת כְּבוּיָה עַתָּה לְגַמְרֵיכן העלה בספר "צרור החיים" על הרמב"ם להג"ר חיים יעקב זצ"ל, וכן הביא הג"ר מסעוד חי רקח זצ"ל בספרו "מעשה רקח" על הרמב"ם. וראה שם את כל ראיותיהם באורך. .