דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
בְּשׁוּ"ת "שְׁאִילַת יַעֲבֵ"ץ"סימן ע"ט. לְרַבִּי יַעֲקֹב עֶמְדִין זַצַ"ל דָּן אוֹדוֹת אָדָם שֶׁהִרְבָּה לִגְזֹל וְכָעֵת הִתְעוֹרֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְקַבֵּל דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֵשִׁיב עֲדַיִן אֶת גְּזֵלוֹתָיו הָרַבִּים, הַאִם נֶחְשָׁב הוּא כְּבָר לְבַעַל תְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲווֹנוֹתָיו אוֹ לֹא?
וְהֵשִׁיב בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ שֶׁהַכְּלָל הַנָּקוּט בְּיָדֵינוּ הוּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִטְבֹּל כְּשֶׁשֶּׁרֶץ בְּיָדוֹ. וּמִמֵּילָא אִם יֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ שֶׁל זֶה לְהָשִׁיב אֶת גְּזֵלוֹתָיו, וְהַנִּגְזָלִים תּוֹבְעִים וְדוֹרְשִׁים אֶת דְּמֵיהֶם, וּבְכָל זֹאת הוּא מִתְמַהְמֵהַּ, הֲרֵי שֶׁכָּל תְּשׁוּבָתוֹ לֹא הוֹעִילָה לוֹ וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ וְלֹא נִמְחַל לוֹ מְאוּמָה מִגְּזֵלוֹתָיו. וְאַף הוֹסִיף שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְנַדּוֹתוֹ עַל כָּךְ שֶׁאֵינוֹ מֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה לִבְעָלֶיהָ, אִם לֹא שֶׁרוֹאִים בֵּית הַדִּין שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ לְקָרְבוֹ וּלְהָקֵל מֵעָלָיו אֶת הַדִּין כְּדֵי שֶׁלֹּא לִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי הַשָּׁבִים.
וְכָל זֶה דַּוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ הָאֶפְשָׁרוּת לְהָשִׁיב אֶת גְּזֵלוֹתָיו. אוּלָם אִם אֵין מָמוֹן בְּיָדוֹ לְהָשִׁיב - הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִמִּצְוַת הַהֲשָׁבָה, וּבְעֶצֶם חֲרָטָתוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ הֶעָווֹן, רַק יְבַקֵּשׁ אֶת מְחִילַת הַנִּגְזָל וִיפַיְסֶנּוּ, וְיִתְחַיֵּב לוֹ בִּשְׁטָר שֶׁאִם תַּשִּׂיג יָדוֹ מִיָּד יִפְרַע לוֹ אֶת חוֹבוֹ, וּבָזֶה נִמְחָל לוֹ אוֹתוֹ הֶעָווֹן. שֶׁלֹּא תָּבְעָה הַתּוֹרָה מֵהָאָדָם יוֹתֵר מִמַּה שֶּבִּיכָלְתּוֹ לְתַקֵּן וְלַעֲשׂוֹת.