בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר אִסּוּר קְרִיבָה אֶל שְׁתֵּי אֲחָיוֹת עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד כָּתַב בְּסֵפֶר "יַלְקוּט דָּוִד"להג"ר חיים דוב בריש פרידברג זצ"ל, בפרשת ויחי. לְבָאֵר בְּשֵׁם הַמְקֻבָּלִים כִּי שֹׁרֶשׁ אִסּוּר הַקְּרִיבָה אֶל הַקְּרוֹבִים הוּא מִכֹּחַ חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, בִּהְיוֹת שֶׁהָאָדָם הָרִאשׁוֹן נִבְרָא בִּדְיוֹקָן שֶׁל מַעְלָה, וּלְמַעְלָה הַכֹּל הוּא בְּאַחְדוּת גְּמוּרָה בִּבְחִינַת אֶחָד בְּאֶחָד יִגְּשׁוּ וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵּינֵיהֶם"איוב מ"א, ח'. , וּבְעֵת שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְגָרַם לְפֵרוּד בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הֻזְהַר עַל הָעֲרָיוֹת שֶׁלֹּא לִדְבֹּק בָּהֶן.
וְיַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה שֶׁזָּכָה לְתַקֵּן אֶת חֶלְקוֹ בְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּיָּדוּעַ, וְלֹא הוֹצִיא מֵעוֹלָם טִפַּת קֶרִי אַחַת לְבַטָּלָה וְהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה – לָכֵן הֻתַּר לוֹ לָקַחַת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, בִּהְיוֹת שֶׁזָּכָה וְהִשְׁלִים אֶת תִּקּוּן חֶלְקוֹ בְּאוֹתוֹ הַחֵטְא.
מצוה ר"ז: שלא לקרב אל אשה נדה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ"ויקרא י"ח, י"ט. .