בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר חִיּוּב הַקָּרְבָּן לְזָבָה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד כָּתַב הָרַב רַבִּי מְנַחֵם הַבַּבְלִי זָ"לבבאורו על תרי"ג מצוות, והביאו גם כן בעל ה"ילקוט יצחק" זאלר. שֶׁזִּיבָה בְּאִשָּׁה מְעִידָה עַל פְּגָמִים בְּנַפְשָׁהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, שֶׁהִרְהֲרָה וְחָשְׁבָה בִּדְבָרִים אֲסוּרִים וְזֶה מַה שֶּׁגָּרַם לָהּ לְזִיבָתָהּ. וְהָרְאָיָה לְכָךְ הִיא שֶׁבְּשׁוֹנֶה מִדַּם הַנִּדּוּת בּוֹ נִטְמֵאת הָאִשָּׁה מִכָּל סִ?בָּה שֶׁתְּהֵא כְּגוֹן אֹנֶס אוֹ לֵדָה, הַזָּבָה לְעֻמַּת זֹאת אֵינָהּ נִטְמֵאת כְּשֶׁזָּב דָּמָהּ מֵחֲמַת אֹנֶס חִיצוֹנִי אוֹ מֵחֲמַת לֵדָה, אֶלָּא רַק כְּשֶׁלְּפֶתַע הֵחֵלָּה לָזוּב דָּם מֵאֵלֶיהָ – וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁזּוֹהִי עֵדוּת גְּמוּרָה עַל מַחֲשָׁבוֹת הָאָוֶן שֶׁלָּהּ שֶׁפָּעֲלוּ בְּנַפְשָׁהּ וְגָרְמוּ לְזִיבָה.
וְעַל כֵּן חִיְּבָה הַתּוֹרָה אֶת הַזָּבָה בַּהֲבָאַת קָרְבָּן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְתִקּוּן נַפְשָׁהּ וּלְכַפָּרַת מַעֲשֶׂיהָ, וְעַד שֶׁלֹּא תַּקְרִיב אֶת קָרְבָּנָהּ הֲרֵי הִיא מְחֻסֶּרֶת כַּפָּרָה, כְּפִי שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֵר.
מצוה קפ"ד: שלא יכנסו הכהנים בכל עת אל הקדש
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ"ויקרא ט"ז, ב'. .