בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר אִסּוּר אֲכִילַת טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים עַד שֶׁיִּטָּהֵר עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד כָּתַב הָרה"ק מהרצ"ה מִלּוּבְּלִין זִיעָ"א בְּסִפְרוֹ "צִדְקַת הַצַּדִּיק"ראה שם אות י"ב ואות רכ"ח. שֶׁמִּי שֶׁנַּפְשׁוֹ נִמְצֵאת בִּקְדֻשָׁה הֲרֵי שֶׁגַּם אֲכִילָתוֹ הִיא בִּקְדֻשָּׁה, וְאִלּוּ מִי שֶׁנַּפְשׁוֹ נִמְצֵאת חָלִילָה בַּטֻּמְאָה הֲרֵי שֶׁאֲכִילָתוֹ נוֹתֶנֶת כֹּחַ לָרָע וְנִכְלֶלֶת בָּרָע. וְלָכֵן נֶאֱסָר הַטָּמֵא שֶׁשָּׁרוּי בִּידֵי הָרַע מִלֶּאֱכֹל בְּקָדָשִׁים שֶׁהֵם שִׂיא הַטּוּב וְהַקְּדֻשָּׁה.
וּלְפִיכָךְ טָמֵא הֶחָפֵץ לֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים עָלָיו לְקַיֵּם שְׁנֵי שְׁלַבִּים וְהֵם: לְרַפֵּא אֶת הֶעָבָר, וּלְהִתְקַדֵּשׁ לְהַבָּא. דְּהַיְנוּ הַטְּבִילָה הִיא הַהִטָּהֲרוּת מֵהֶעָבָר וַעֲזִיבַת הָרַע, וּלְאַחַר מִכֵּן הַעֲרֵב הַשֶּׁמֶשׁ הוּא רִפּוּי הֶעָתִיד עַל יְדֵי שֶׁעוֹבֵר יוֹמוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ טָמֵא וְהֶעֱרִיב עָלָיו שִׁמְשׁוֹ וְנִכְנַס לַיּוֹם הֶחָדָשׁ בְּטָהֳרָה שֶׁזּוֹהִי הַתְחָלָה חֲדָשָׁה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת וּבְעִנְיָן אַחֵר, וְרַק אָז רַשַּׁאי הוּא לֶאֱכֹל מִן הַקֳּדָשִׁים מִבְּלִי חָשַׁשׁ שֶׁיִּתֵּן בְּכָךְ כֹּחַ לָרָע.
מצוה קס"ח: קרבן יולדת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן"ויקרא י"ב, ו'. .