בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן הַכִּנִּים הַמִּתְהַוִּים מִזֵּעַת הָאָדָם כָּתַב מַהֲרִ"י צֶמַח זִיעָ"א בְּסִפְרוֹ "לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם"בענין מצוות שאין להן קבע, עיין שם. כִּי אוֹתָם כִּנִּים הַנּוֹלָדִים מִזֵּעַת הָאָדָם הֵם מִסּוֹד מוֹתְרֵי הָאָדָם וְסִיגָיו הַמִּתְמַצִּים וְיוֹצְאִים מִגּוּפוֹ, שֶׁמֵּהֶם מִתְהַוִּים הַכִּנִּים הַלָּלוּ, וְעַל יְדֵי יְצִיאָתָם מִגּוּף הָאָדָם הוּא מִתְבָּרֵר וּמִתְנַקֶּה מֵהַמּוֹתָרוֹת וּמֵהַפְּסֹלֶת שֶׁבּוֹ.
וְלָכֵן, אֵין לָאָדָם לָקוּץ אוֹ לִמְאֹס בָּהֶם, שֶׁכֵּן טוֹבָה גְּדוֹלָה הִיא לְנַפְשׁוֹ וְתוֹעֶלֶת רַבָּה לְנִשְׁמָתוֹ.
מצוה קס"ו: טמאת יולדת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים... וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם וְכוּ'"ויקרא י"ב, ב' – ה'. .