בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר מִצְוַת בְּדִיקַת סִימָנֵי הַטָּהֳרָה שֶׁל הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "הַצִּיּוֹנִי" שֶׁכָּתַב שֶׁהַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת הַטְּהוֹרוֹת שָׁרְשָׁן וַהֲוָיָתָן מִמִּדַּת הַחֶסֶד, וְלָכֵן מִטִּבְעָן אֵינָן טוֹרְפוֹת, וְאַף אֶת מַאֲכָלָן הֵן חוֹזְרוֹת וּמַעֲלוֹת בִּבְחִינַת נְתִינָה וְחֶסֶד. וְאִלּוּ הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת הַטְּמֵאוֹת מְקוֹר הֲוָיָתָן וַאֲצִילוּתָן מִמִּדַּת הַדִּין, וְלָכֵן טִבְעָן לִטְרֹף וְלִדְרֹס בְּאַכְזָרִיּוּת, וְאֵינָן מַעֲלוֹת גֵּרָה.
וְהָאָדָם יֵשׁ בּוֹ גַּם מִן הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁהִיא מִסִּטְרָא דְּדִינָא וְגַם מִן הַנְּשָׁמָה הַזַּכָּה שֶׁהִיא מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, וּבְאִם יֹאכַל אָדָם מֵהַמִּין הַטָּהוֹר מִיָּד תִּתְעוֹרֵר בּוֹ מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים וְתִגְבַּר מִדַּת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, אֲבָל אִם יֹאכַל מֵהַמִּין הַטָּמֵא מִיָּד יִמְצָא מִין אֶת מִינוֹ וְיִתְגַּבֵּר סִטְרָא דְּדִינָא שֶׁבּוֹ בִּבְחִינַת חוֹזֵר וְנֵעוֹר שֶׁתִּתְעוֹרֵר הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבָּאָדָם וְתַשְׁפִּיעַ עַל מַעֲשָׂיו לְרָעָה.
מצוה קנ"ד: שלא לאכל בהמה וחיה טמאה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"אֶת זֶה לֹא תֹּאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה... מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ"ויקרא י"א, ד' – ח'. .