בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר חֲשִׁיבוּת הַבְּגָדִים שֶׁל הָאָדָם וּמַעֲלָתָם עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהָרָ"ן"תורה כ"ט, ותורה קכ"ז. מֵהָרה"ק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב זִיעָ"א שֶׁבְּגָדָיו שֶׁל הָאָדָם הֵם בְּסוֹד הַחַשְׁמַ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמִירָה לָאָדָם, וְלָכֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ בִּגְדֵי הָאָדָם תָּמִיד שְׁלֵמִים וְלֹא קְרוּעִים, שֶׁעַל יְדֵי כֵּן עָלוּל חָלִילָה לְאַבֵּד אֶת הַשְּׁמִירָה. וְהַבְּגָדִים עַצְמָם הֵם אֵלּוּ שֶׁתּוֹבְעִים אֶת הָאָדָם עַל שֶׁלֹּא שְׁמָרָם בְּכָבוֹד וּבִנְקִיּוּת כָּרָאוּי.
וּכְכָל שֶׁהָאָדָם יוֹתֵר גָּדוֹל בְּמַעֲלָתוֹ כָּךְ מְדַקְדְּקִים עִמּוֹ יוֹתֵר עַל בְּגָדָיו וְעַל שְׁמִירָתָם כְּפִי דַּרְגָּתוֹ, וְלָכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁנִּמְצָא רְבָב עַל בִּגְדּוֹ חַיָּב מִיתָהשבת (קי"ד ע"א). , וְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הָיָה קוֹרֵא לְמָאנֵיהּ מְכַבְּדוּתֵיהּראה שבת (קי"ג ע"א). ופירוש הדברים שרבי יהודה היה קורא לבגדיו - כבודו. . וְזֶהוּ גַּם כֵּן סוֹד אִסּוּר קְרִיעַת בִּגְדֵי הַכֹּהֵן שֶׁהֻזְהַר לְשָׁמְרָם כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּתָם מִגֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם וּמַעֲלָתָם.
מצוה קנ"א: שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודתם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ"ויקרא י', ז'. .