בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן אַזְהָרַת "לֹא תִּכְבֶּה" עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת" שֶׁכָּתַב לְבָאֵר שֶׁכָּל עִנְיַן הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת וַעֲבוֹדַת הַמִּזְבֵּחַ הִנָּהּ לְבַטֵּל מֵעַל יִשְׂרָאֵל אֶת הַדִּינִים וּלְהַרְחִיק מֵהֶם אֶת הַמְקַטְרְגִים הַמְבַקְּשִׁים לְהִפָּרַע מֵהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וְדָבָר זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁאוֹתָם כֹּחוֹת נִפְרָעִים מֵהַקָּרְבָּן אֵיבָר כְּנֶגֶד אֵיבָר, וּבָזֶה נִמְחָה הֶעָווֹן מִיִּשְׂרָאֵל. וְלָכֵן נִקְרָא "קָרְבָּן" מִלְּשׁוֹן "קָרוֹב" שֶׁמְּקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמוֹחֵק אֶת עֲווֹנוֹתֵיהֶם.
נִמְצָא שֶׁאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ הִיא זוֹ הַמַּצֶּלֶת אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָאֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְלָכֵן נִצְטַוֵּינוּ שֶׁתְּהֵא הָאֵשׁ דּוֹלֶקֶת עַל הַמִּזְבֵּחַ תָּמִיד וְלֹא תִּכְבֶּה, בִּכְדֵי לְפַרְסֵם לַמְקַטְרְגִים אֶת אַהֲבַת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וּבִכְדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים לְכַבּוֹת אֶת אֵשׁ הָאַהֲבָה שֶׁל הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵלועל זו הדרך ניתן גם כן לפרש את המשנה באבות (פרק ה' משנה ה') "עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש... ולא כיבו גשמים אש של עצי המערכה" שכל המשטינים והמקטרגים שבעולם לא הצליחו לכבות את אש האהבה והכפרה של הקדוש ברוך הוא לעמו ישראל. .
מצוה קל"ד: אכילת שירי המנחות
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו"ויקרא ו', ט'. .