בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן אֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ וְאֵשׁ שֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁהָיוּ בַּמִּזְבֵּחַ עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד כָּתַב בְּסֵפֶר "נַחֲלַת בִּנְיָמִין" שֶׁבְּעֵת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בָּאָה נִשְׁמַת הַחוֹטֵא עַצְמוֹ וְנִכְנֶסֶת בַּקָּרְבָּן וְנִשְׂרֶפֶת יַחַד עִמּוֹ וְעוֹלָה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה'. וְנִרְמָז בַּפָּסוּק "וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" – בְּמַקְרִיב הַקָּרְבָּן וְלֹא בַּמִּזְבֵּחַ. וּבִהְיוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא נִיצוֹץ קָדוֹשׁ חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, מִמֵּילָא אֵין זֶה כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה שֶׁתִּשְׁלֹט בָּהּ אֵשׁ שֶׁל הַהֶדְיוֹט, לָכֵן יוֹרֶדֶת אֵשׁ שֶׁל מַעֲלָה וְאוֹסֶפֶת אֶת הַנְּשָׁמָה אֶל שָׁרְשָׁהּ בַּמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן. וְאִלּוּ הָאֵשׁ שֶׁל מַטָּה הָיְתָה שׂוֹרֶפֶת אֶת בְּשַׂר הַקָּרְבָּן עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׂרָף עַל יְדֵי הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָהונרמז יפה גם כן בעקידת יצחק בה אמר יצחק לאברהם "הנה האש והעצים ואיה השה לעולה", רצה לומר הרי הבאת אש של ההדיוט, ואם כן ודאי בא אתה להקריב בהמה ולא אדם, אם כן הוא איה השה לעולה. .
מצוה קל"ג: שלא לכבות האש שעל המזבח
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"אֵשׁ תָּמִיד... לֹא תִכְבֶּה"ויקרא ו', ו'. .