בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן תַּשְׁלוּמֵי הַחֹמֶשׁ עַל מְעִילָה בַּקֳּדָשִׁים עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "אִמְרַת הַצְּרוּפָה"בבאורו על מצוה זו. שֶׁכָּתַב שֶׁעִקַּר תּוֹעֶלֶת עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן וּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת הִנָּהּ לְתַקֵּן אֶת חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. וּמִטַּעַם זֶה נִתְּנוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי הַבְּרִיאָה, וְדַוְקָא הַכֹּהֵן שֶׁהוּא הַמֻּבְחָר שֶׁבַּנִּבְרָאִים וְשָׁרְשׁוֹ הוּא מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד (מִמִּדַּת הַחֶסֶד) הוּא זֶה הָרָאוּי לַעֲסֹק בַּקֳּדָשִׁים הַלָּלוּ וְלֶאֱכֹל מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְאִלּוּ זָר הָאוֹכֵל מִן הַהֶקְדֵּשׁ הֲרֵי זֶה מַגְבִּיר אֶת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּמַמְשִׁיכוֹ.
וְהִנֵּה בְּמַעֲשֵׂה חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן כָּתַב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זִיעָ"א בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשבתקוני הזוהר סוף תיקון י"ט. עיין שם באורך. שֶׁנֶּחְסְרוּ אוֹתִיּוֹת י"ו מִשֵּׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא, וְנוֹתְרוּ אוֹתִיּוֹת ה"ה. וּלְאַחַר מִכֵּן בְּחֵטְא הָעֵגֶל נִסְתַּלְּקָה גַּם כֵּן ה' הָרִאשׁוֹנָה, וְנוֹתְרָה ה' הָאַחֲרוֹנָה יְחִידָה וּבוֹדֵדָה. וְלָכֵן הַמּוֹעֵל בְּהֶקְדֵּשׁ נֶחְשָׁב לוֹ שֶׁפָּגַם בָּאוֹת ה' הָאַחֲרוֹנָה מִשֵּׁם הֲוָיָ"ה, וְלָכֵן תִּקּוּנוֹ הוּא לְהָבִיא לַמִּקְדָּשׁ חֹמֶשׁ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אוֹת ה' מִשֵּׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא שֶׁעַתָּה נֶחְסָר וְנִפְגָּם בִּמְעִילָתוֹ.
מצוה קכ"ח: קרבן אשם תלוי
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶּחֱטָא... וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲווֹנוֹ וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגַג וְהוּא לֹא יָדַע... אָשָׁם לַה'"ויקרא ה', י"ז – י"ט. .