אור ברסלב
פרדס הגדול סימן רסד

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן רסד

סימן רסג

חבית של ישראל מזופפת ומגופפת יפה ופיה מדובק במסמרות ושכר את העו"ג להוליך את היין הזה ממקום למקום והיהודי הולך עמו ובערב שבת שבתו בכפר קרוב לעיר פרסה או שתים ובשבת לעת מנחה עמד העו"ג והנהיג העגלה ללכת להגיע לעיר ואמר לו ליהודי שילך עמו ולא אבה כי אמר אי אפשי היום ללכת עד חשכה וכשבא היין לעיר במוצאי שבת באו הבעלים והעירום והעידו על החבית שהיא כמות שהיתה ואף היהודי זה כן העיד ופשפשו כל סביבותיה וגם במגרפותיה ולא מצאו שם שום ריעותא אם היין הזה בשתייה הותר או לאו. רבותינו המובחרים משיבין לך בפה אחד שאסורה בשתייה שהלכה רווחת היא בישראל אם הודיעו שמפליג כדי שישתום ויסתום ויגוב וכל שכן זה שהלך כמו פרסה או יותר בלא ישראל. ועוד שהיה יודע העו"ג שיום שבת הוא ואין רגילין ללכת ביום שבת ולא היה מתיירא. ואע"פ שבדקו הכל יפה ולא מצאו אימור לא בדקו יפה שאילו מותר היה מפני [מה] לא אמר בתלמוד יבדקו יפה יפה אלא בין לכתחילה ובין בדיעבד אין לו היתר עולמית ולדברי כל הישרים והחכמים אסור הוא ולא מצאו לו היתר. ואענה לך אף אני חלקי על פיטום שהוצק על העגלה שפיה בלא חזקת משתמר ובלה קפטרייא כי פיטם אע"פ שמצאו אותותיו וחותמיו בו. כך ראינו היום כמה פעמים שמזייפין שאין יכול להכירו כגון שלוקח מרצע דק או סכין פיו חלוש ונוקב פרודה כמלא מחט ומוציא כדי הנייתו וסותם בעץ או בכלום וטח ואין לעמוד עליו ויש שנוקב תחת מגרפת ואח"כ מכהו ומישבהו על מקומו וברוך שבחר בדברי חכמים ויקומו לעולם. ומה בחבית של חרם שאינו יכול לנקוב בדופני' אע"פ שהוא טח ומגוף אמר אין רשאי להפליג כ"ש בפיתום המזייפין בעלי מאירה אם כן כל מי שיחפוץ יסתום ויחתום פיטמתו ויניח ביד עו"ג להוליכה אצל יהודי ויסמוך על בדיקותיו וסימניו ולא ראינו ולא שמענו בזה היתר ואסור הוא. ואותם אנשים גדולים בתורה שאמרת בדבר זה הם קטנים ופורצי גדר להכניס שועליהם בכרמיהם בכרמי תמותה. ורבים אשר איתנו על כד היין שהיה ביד ישראל ונגעה כותית בו פתאום ודחפתה בבגדה ובגופה עד שיצא מן היין לחוץ מן הכד הוי יד יהודי וכחו ודמי כמאן דשפך ישראל ועו"ג בהדדי מן הכלי דשרי ולא נפיק מידא דארמי' לחודיה וכי תימא הא לא נפקי אדעתא דישראל יש להשיב והא עו"ג כשהוא ישן דלאו אדעתיה ועביד נסך ישראל נמי לאו אדעתיה מכשיר ומסייע לא דיליה הוא לנסיך וכח מריה דחמרא עדיף. וכן רבותינו מתירין אותו* ואין נוהגין כאן כח כוחו כרבינו יעקב מנהר פקוד וכבר גם אני תמהתי זמן ושאלתי והתירו. ואני השואל שאלתי גם כעין זה לרבינו שלמה זצ"ל בעת שהיינו מלוים אותו והתיר לי כמצחק אמר מה שנשפך לארץ אסור והשאר מותר. במגנצא הוציאו מחבית במידה וממידה הריקוהו במשפך בתוך כלי שתחת המשפך וכל זה היה של יין נסך ואסרו כל החבית. עו"ג אחד דחף ברגלו בכלי ונשפך ממנו היין ואסרו בשתייה ודקאמר במסכת ע"ז היינו מותר בהנאה. וחביות שהיה בהן יין נסך מהו להרתיחן ברותחין וגם כוסות מזופפות אם סגיא להו בהדחה שמדיחין אותן. הכוסות אין מכניסין בהן יין לקיום לכך דיין בהדחה אבל חביות מכניסן לקיום לכך לא נכשרין אפי' ברותחין אלא בשריפת הזפת כגון שמכניסין קינסא הדלק בחבית עד שירתיח וימס הזפת ההוא הישן לפי שבבעירת החמום יבטל האור יין נסך שבו. ואם רוצה לערב זפת חדשה עמו הרשות בידו והורו כן והסכימו כולם בימי רבינו יצחק נ"ע. בבוכי הנקראים צנ"ש המזופפות להכשירן בעניין הפסח אבל הואיל ואין בקיאין בכך אמרו להם לקנות חדשים לצורך הפסח בלבד:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה