אור ברסלב
פרדס הגדול סימן רסג

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן רסג

סימן רסב

פיטם של ישראל שמוכרו לעו"ג וטעין ישר' זה שעל התנאי כן מכר לו שיהא מושיב יהודי שכירו בצד החבית ומוכרין הפיטם זה לישר' תחלה כל צרכו ואח"כ המותר ימכור לעכו"ם ושמכרו לעו"ג זה לא קיבל ממנו המעות עד שימכור שלו אבל עירבון קיבל וגם העו"ג לא הוציא היין מרשותו של ישראל זה אלא שמכרום במרתף אוצרו של ישראל בין בתחילה על ידי שכירו יהודי ובין על ידי עו"ג לאחר שנסך לבסוף. אם אפשר לעשות כן או לא עיינו בזה הדבר רבותי ואמרו כיון שע"מ כן התנה שיהא יהודי יושב ומוכר כל צרכו של ישראל ואח"כ יפרוש והמכירה שהיה מוכר יהודי השכיר היה ברשות יהודי שמכר לעו"ג מותר לו לעשות כן הואיל ולא נגע עו"ג לנסכו ועם שקבל העירבון. וגם הרב ר' מנחם הלוי אמר הרי מעשים בכל יום שקונה יהודי מן העו"ג מידה או פיתום והולך ומוכר ופעמים ישתייר מן הפיתום או חצי פיתום או שליש אם רוצה לאחר כן קונהו מן העו"ג או שותה ממנו ואעפ"י שרשותו של עו"ג על הפיתום ועל המותר ואין רשות ישראל עליו הואיל ולא נסכו אותו מותר בשתייה. ומצאתי ראייה לאלתר בפרק השוכר את הפועלים לעשות עמו ביין א"ר אמי מדמשיכה בעו"ג קונה אי סלקא דעתך משיכה דעו"ג קונה והוי ברשותו ואעפ"כ יין נסך לא הוי עד שיגע בו בידו או בכלי של עו"ג שאינו שטוף. שמעינן מהכא מדקא פרין תרי ותלתא זימני יין נסך לא הוי עד דנגע ביה מכלל דאע"פ דהיין ברשות עו"ג לא הוי יין נסך ומותר לישראל לשתותו עד דנגע ביה עו"ג דבנגיעת עו"ג איקרי יין נסך ולא ברשות עו"ג ועוד ת"ש המוכר יין לנכרי פוסק עמו בכמה אתה נותן פיתום זה בכך וכך ובתוך מה שהיו נושאים ונותנים בפיסוק עדיין היה עומד בכלי ישראל כשר קודם שלא מדדו ושטפו בכלי נסך של עכו"ם ולפי שפוסק קודם חשוב כאלו כבר ברשותו של עו"ג ואפי' הכי דמיו מותרין דאמרת קניית עו"ג במשיכה וקמו זוזי גביה בהלואה כדאמרי' לעיל כי היכי דתהוי הלואה גבייכו וי"נ לא הוי עד דנגע ביה. ומהכא שמעי' נמי דאע"ג דברשותו קאי יין לעולם מותר בשתייה ולא הוי י"נ עד דנגע ביה וזה הואיל ופסק עמו קודם שלא נסכו הרי כבר* לידו והיין לאחר שנגע הוי יין נסך ולהכי דמיו של אותו נסך דלהבא מותרין אבל מכלי ישראל לכלי נסך אפילו ברשותו של ישראל אסור. ועוד שחיטת נכרי וי"נ שניהם מטעם א' הם אסורין משום דמחשבת עובד כוכבים לע"ג ואלו כותי כל היום מחשבתו לע"ג על שחיטת בהמתו ואפי"ה אם אמר עו"ג לישראל שחוט לי בהמה זו אינה אסורה לישראל לאכול דמחשבתו אינה כלום אלא כשעושה בעצמו שחיטה דמחשב עליה. וכן נמי אע"פ שסתם מחשבת עו"ג לע"ג לנסך לעולם אין היין נסך עד שינסכנו דבניסוך תלייא מלתא דכתיב ישתו יין נסיכם. וכן בדוכתא אחריתי, אמרי' אין דרך ניסוך בכך דניסוך בעינן ועוד אם ישראל נכנס בפרדס של עו"ג סתם ונוטל ענבים ודרכן ושותה אע"פ שרשות עו"ג עליו מי הוי אסור דאינו אוסר ניסוכו עליו אלא במגע:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה