אור ברסלב
פרדס הגדול סימן רמח

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן רמח

סימן רמז

המעמיד בעור הקיבה חלב אם יש בה כדי ליתן טעם בחלב ה"ז אסורה. חלב שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו ולא בישלו נכרי אלא אפי' צונן [אסור ואם אין] (ואין) בכל אותה מדינה דבר טמא ודאי מותר לאכלו בין חי בין מבושל בין לעשות גבינה אבל גבינה של עכו"ם אסורה מפני שמחליקין פניה בשומן טמא או מפני שמעמידין אותה בשרף של ערלה ויש שמחמירין בדבר משום פרצה דחלב שחלבו עו"ג אסורה ואע"פ שאין עמו דבר טמא ובהמה טמאה. מעשה בקטן ששתה חלב בספל ונשתיירו אחרוהי חלב והשליכו לתוך קיתון של מים והיה סיר מלא בשר בכירה ונתנו מן המים שבקיתון בקדירה ושיערו בס' ההוא שאכלו חלב פעם אחת שכח והניחו בה בשר חם והשליכוה בקרן זוית והיו עכו"ם אוכלין את חלבן ושכחו בה קיבה כשרה והתיר ר' את החלב לפי שנשתמש בה צונן* קדירה של חרס חדשה ששמו בה חלב ונתנו בה קבה ונתחבץ ואח"כ חמו חמין לתוכה ולשו בה את העיסה אותה עיסה אסורה באכילה דאשכחנא דאסר רחמנא טעמא דאיסורא באיסורא ממש מדגלי רחמנא גבי נזיר מיין ושכר יזיר ותנן משרת ליתן טעם כעיקר ותנן טיפת חלב שנפלה על החתיכה של בשר אם יש בה בנ"ט אסורה ואמר אביי טעמו ולא ממשו בעלמא דאורייתא הוי הואיל ואית ביה טעמא ותנן אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה ולא. מבעיא היכא דאיסורא איתיה בכלי שאסור בכלי אלא אפילו הרתיח האסור בכלי אחר ואסר אף האחרון דתנן אחד כלי שבישל בו ואחד כלי שעירה לתוכו אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים טעונים מריקה ושטיפה וה"ה לכלי חרס שטעונין שבירה דת"ר וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר אין לי אלא בישל בו עירה לתוכו מנין ת"ל אשר תבושל בו ישבר:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה