פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן רמ
מצאתי כתוב בהלכות גדולות היכא דהו"ל עיזא או תורתא וחלב מינה חלבה ועביד מיניה במכא* ושחטה ואישתכח טריפה אסור למיכל מההוא כמבא ועליה דכתי* לפני ר' ואמרתי אם כן לא נאכל גבינה כלל דמאן לומר לן דכולהו בהמות שנחלבו בגבינה כשירות נינהו דילמא אית בהו חדא טריפה ותהא הגבינה אסורה ומאי איריי' שחטה ואישתכח טריפה אפי' לא נשחטה נמי יהא חסור עד שישחוט ויבדוק אם כשירו' הבהמות כולם תהא הגבינה מותרת ואם טריפות הן תהא הגבינה אסורה. וגער בי על שהעמקתי לו בזה ואחר כך השיב לי ואמר לא מחזקינן איסורא לומר דיש בין הבהמות אחת טריפה אלא הרי הן כולן בחזקת כשירו' כל זמן שלא נמצא האיסור ודאי אבל נמצאת האיסור ודאי אסורה כל הגבינה שבביתו שעשה מאותו העדר של בהמו'. למחר הוסיף לי דבריו דוקא דידעינן מיקמי דניחלוב ההוא חלבה הויא טריפה דהא דקאמר הגליד פי המכה בידוע ששלשה ימים קודם שחיטה. אז הוספתי לשאול ואמרתי לדבריך שהשבתני שכל הבהמות בחזקת כשירות כל זמן שלא נמצא האיסור אם כן הוציא הטבח את הריאה לחוץ קודם בדיקה מה נאמר בזה. ועל דבר זה גער בי למאד על שהקשיתי לשאול וכשנתרצה לי אמר לי בלחישה דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם. וכשם שקיבלתיה בלחישה כך אמרתיה לך בלחיש' והמקום יאיר עינינו בתורתו לנצח: