אור ברסלב
פרדס הגדול סימן רה

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן רה

סימן רד

וזה פירשו הגאונים אמר לי ר' יהודה בן רבי' יצחק נ"ע כך היה מנהגו של אביו לאחר שיצא מבית הכנסת היה קורא בספר את המגלה ולא היה מסיים בסיום הפ' אלא מתחיל אחר וממתין וראיה לדבר חמש מאות איש ואת ויזתא עשרת. ונוהגין בתענית אסתר שלא ליפול בתחנונים בערב משום י"ט של יום המחרת ולא ביום טוב שני של פורים. ונוהגין במגנצא בט"ו באדר שלא ליפול בתחינות שחרית וערבית משום יום טוב של כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון שקורין בט"ו באדר את המגלה אומר במגנצא ויהי נועם במוצאי שבת כשחל להיות בתוך אותה שבת בג' או בה' או בו' כדרך כל מוצאי שבתות אבל אם חלו להיות בא' בשבת אין אומר ויהי נועם אלא לאחר המגלה מתחיל ואתה קדוש כמו בשאר מוצאי שבתות שאין אומרים ובא לציון כ"א ואתה ש ועוד במזמור של אסתר כתב אלי אלי למה עזבתני ואתה קדוש להכי צריך לומר ואתה קדוש לאחר מעשה נס אסתר אבל ביום לעולם מתחילין לאחר מגלה ובא לציון (ואני זאת אלא לאחר מגלת אסתר מואתה קדוש). אבל שאר ימות השבוע כשחל פורים אפי' בליל פורים אומר ובא לציון ואני זאת ואתה קדוש לאחר מגלה כמו לשחרית אבל רבינו שלמה הורה פורים שחל להיות במוצאי שבת אומר ויהי נועם אבל אם חל ט' באב להיות במוצאי שבת אין אומר ויהי נועם. ויש לי תימה היאך יכול לומר מתי ישלים קדיש אם קודם או לאחר ויהי נועם ואין אומר צדקתך כשחל פורים להיות במ"ש כשם שאם חל פורים בשאר ימות השבוע כשמברכין לפני[זמנו] (מגלה בליל') מברכין מ"מ ולא יותר כך מנהג באישפירא כשאחד מבני הקהל יוצא מבית הכנסת שלא לצורך צבור שאין מניחין לישב ולהמתין כליל שבת לחזן עם ברכו עד שיחזור היוצא ואפי' מתפלל מפני הכנסת ואפי' לס"ת ואפי' למקרא מגלה שהרי אמרו אין גוללין ס"ת בצבור מפני כבוד צבור וכ"ש לעכב לצבור מפני כבוד צבור ובהרבה מקומות חשו חכמי' והחמירו על כבוד צבור ועל טורח צבור. ועוד אמר הרב ר' קלונימוס מה שנהגו צבור [לו'] בפה א' איש יהודי ומרדכי יצא וגם כי מרדכי היהודי בשעת מקרא מגלה אינו חוב' ואינו מנהג אלא אמירת התינוקות הוא. אבל מקרא שלש עשרה מדות מנהג כשר הוא ותורה היא לפי שהן דברי חינון ורצוי הוא דברי רחמים והן הן שלש עשרה מדות שאין חוזרות ריקם לפיכך כופלין הצבור כדי שיתגלגלו עלינו רחמים שתפלתן ותחינתן של צבור מקובלת היא משל יחיד ודרך הוא ששליח צבור מתחיל ראש המקרא עד שיאמרו הן ואח"כ חוזר וגומר ולכפול כדי שיתגלגלו רחמיו יותר ואינו אלא רמז לצבור לאומרו ולא מפני שחובה להתחיל בו ולשתוק. וכך ניהגנו לומר בסליחות שמתחיל שליח צבור וצבור גומרין וכך מנהגו של רבינו קלונימוס הזקן כשמחלק מתנות לאביונים בפורים אינו נותן לעבדים ולשפחות כי כן הנותן פרוטה לעבד הרי גוזל את העניים ומראה בעצמו כאלו מקיים ומתנות לאביונים הנאמרים באביוני ישראל ולפי שמתחלה הרגילו עניים המתביישים לשלוח תינוקות על פתחיהן של ישראל ונהגו לתת אף לשפחות עו"ג ומניקות (שלא) לצורך תינוקות. ור' אינו נוהג בדבר ובדבר זה אומר ר' טוב ממנו הזורק לים צרור שמראה שמתנות היום אף לעו"ג וקורא עליו העושה כן וכסף הרביתי לך וזהב עשו לבעל שהרבה זהב נתן הקב"ה והביאו לעבודת המשכן בא להן מעשה העגל ופרקו נזמי הזהב. משל לאדם שהיה מקבל אורחים באו אורחי ישראל וקיבלן באו אורחי עו"ג וקיבלן איבד את הראשונות שאומר עליו שוטה הוא בידו בכך:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה