פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן קנט
ועוד שאלתי אם צריך לומר ובא לציון בט"ב למנחה קודם קריאת ספר תורה כשאר שבתות בתפלת מנחה אם אומר עם ואני זאת. והשיב ליל ט"ב לאחר קינות צריך לומר ובא לציון ואתה קדוש וגם בשחרית כמו כן צריך לומר. אבל נא ואני זאת בריתי משים שנאמר לא ימושו מפיך ואותו היום אסור לקרות בתורה והלכך לא צריך לומר. אבל אמר כן מנהג ברומי שמנחה של עת ערב ט"ב קודם קריאת ס"ת צריך לומר ובא לציון ואני זאת בריתי (ברומי) כבשאר שבתות במנחה לפי שיש לומר בתפלת המנחה נחם ה' אלהינו את אבילי ציון להכי אומר ואני זאת לא ימושו מפיך. ועוד לפי שלא אמר ואני זאת לא בערבית ולא בשחרית ולא במוסף. ועוד אומר כך נוהגין ברומי ששליח ציבור המתפלל במ"ש בתפלת ערבית כשחל ט"ב בשבת ובא' בשבת צריך לחלוץ את בתי שוקיו מעל רגליו ולהניח מנעלים מעל הרגו ברגל א' את חברתו לאלתר. לבר מינן שאם יארע אבל בט"ב כ' ראיתי באישפירא שאין נכנס בבית הכנסת] בלילה עד למחר ולמחר נכנס ויושב עם הקהל עד שמשלימין הקינות בט"ו נופלים בתחנונים וכך נוהגים. לפי שבטלה מגלת תענית. וכן הורה הרב ר' שלמה בר' שלמה בר' אליקים שאומר ובא לציון אחר קינות בין במ"ש ובין בשאר ימות השנה בעט"ב וגם למחר אינו אומר ואני זאת אפי' בשחרית ואינו צריך לומר בשחרית ובערבית. ואין אוכלין בשר עט"ב שחל להיות בשבת בסעודה המפסקת: