פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן קנח
ועוד שאלתי איך מנהג ברבותינו שברומי לנהוג בשבת שחל ט"ב בתוכה או בא' בשבת אם אוכלין בשבת בשר בסעודה המפסקת ושותין יין ואם צריך לשנות משולחנו ולישב כבשאר ימות השנה או לאו. והשיב והורה אם חל בשבת או' בא' בשבת מתירין הגאונים לאכול בשר בסעודה המפסקת וגם לשתות יין משום כבוד שבת ועונג ואין צריך לשנות שולחנו בשבת ובלבד שיש לו לישב בדאבת נפש שלא לנהוג בשמחה כדאמר במסכת תעניות ט"ב שחל להיות בשבת אוכל על שולחנו אפילו כסעודת שלמה (קמיירי) בשעתו דהא דאמר רבנן לא מיירי אלא בסעודה המפסקת שאם תאמר בסעודת שבת קמיירי שאוכלין קודם שש שעות מה צריך לומר כן דהא אפי' חל ערב ט"ב בחול בסעודה המפסקת לא יאכל בשר אבל משש שעות ולמטה מותר דשרי למיכל בישרא* כ"ש בשבת אלא לא שנא. אבל אני יקר מצאתי בהלכות גדולות בפירוש שחייב להפסיק לסעודת ט"ב משש שעות ולמעלה בשבת שלא יאכל בשר ולא ישתה יין. אבל קודם שש שעות מותר. אבל בשר מלוח ויין מגיתו כל היום מותר והמחמיר יחמיר מה שירצה: