פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן נב
ואכילת מצה ומרור ראיתי מברכין בהן על אכילת מרור. ונראה לי טעות חדא דלא סגי להו על ידי שליח אלא אכיל איהו לחודיה כל חד וחד מישראל. ועוד הא דתניא בשלהי תוספת פסחים כיצד מברכין על הזבח הפסח אקב"ו לאכול את הזבח לאכל את הפסח ולא איצטריך לתנא תו למימני על המצה על המרור כיצד מברכין בהן אטו תנא כי רוכלא ליחשוב וליזיל אלא תנא פסח והוא הדין למצה ומרור דהא לא סגי להו על ידי שליח. וכמדומה לי מסדר הגדת הפסח למדו שכתב בהם מברך על אכילת מצה ועל אכילת מרור וכסבורין שכך טבעה ושבשתא דעל על. ולא הכי דהכי קאמרינן ומברך על אכילתה של מצה ועל אכילתו של מרור ואכיל וגם בספרים מוגהים הוא מפורש אין לו שאר ירקי היכי ליעבד ברישא מברך אמרור בורא פרי האדמה ולא אכיל והדר מברך לאכל את המרור ואוכל: