פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן לז
כך סידורו של ציצית פוסק מן הפקע שנטווה לשם ציצית ד' חוטין וישער שכל חוט וחוט מאותן ד' כשתכפול לשנים יהיה שיעורו של כל חוט מן השמונה בין גדיל בין ענף שיעור זרת והזרת בפשיטת יד באלכסון מאצבע זרת הוא אצבע הקטן עד הגודל ויש שמודדין אמה לכל חוט דכשכפל הוי זרת ואח"כ תולן בכנף כשהן לכל אחד בפני עצמו דהכי אמרינן תלאן ואח"כ פסק ראשי חוטין שלהן פסול שצריך לפסוק החוטין תחלה ומקום שנוקב הטלית לתלות שם החוט צריך שירחיק אותו נקב משפה התחתונה של בגד מלא קשר דהיינו ארך האצבע מן הצפורן עד הפרק ושיעורו כשתי אצבעות ונוהגין כאן שמרחיקין אותו משפה אחרת שבאורך הטלית כרוחב גודל והחוט הרביעי שבו כורך את הציצית צריך להניחו ארוך כשיעור שיוכל לכרוך ג' הציציות ומכל מקום קודם תלייתו פוסקו ואח"כ יכרוך עד שיהא שליש גדיל ויניח שני שלישי ענף ושם לבסוף יעשה ג' קשרים סמוכים ולהכי הוו שנים למעלה וג' למטה מן הקשרים דמעלין בקודש ולא מורידין לפי שאלו הקשרים הם כנגד מצוה שזהו טעמו ופרושו שנ ציצית שכולו נדרש בגימ' מדכתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ש"מ יש דברים שהן כנגד כל מצות תרי"ג והיאך ציצית עולה ת"ר ושמונה חוטין ושני קשרים למעלה ושלשה קשרים למטה הרי יעלו תרי"ג הכל יגדיל תורה ויאדיר ועל חוט של ציצית שעושין ממנו הגדיל לאחר שכרך ועשה הגדיל שפתלו עד שליש עדיין הוא ארוך מחבירו מהו לפוסקו כלום יש כאן תלאן ואח"כ פוסק ראשי חוטין שלהן או לא ת' אין לחוש על זאת דכי אמר תלאן ואח"כ פוסק ראשי חוטין שלהן פסולה הני מילי בארבעת החוטין דאי לא פסיק להו הוה ליה חד חוטא ואין כאן ציצית כלל הילכך כי קשר וכרך קודם פסיקא הוה ליה משום תעשה במצותו ולא מן העשוי כבר שלא במצותו דבתחלת עשייתו צריכה שתהא בכשרות. אבל זה החוט שהוא פותל ועשה וכרך הגדיל עד שלישו ועדיין ארוך מכולם אעפ"כ אם יניחנו כך כשהוא ארוך אין בכך כלום ומאחר דאינה מצוה לפוסקו מאי תעשה איכא הא הוי מתחלתו בכשרו' בין פסוק בין לא פסוק ויש מי שפוסל וטעמו איני יודע מהו לפי שאין תעשה ולא מן העשוי בכל מקום אלא כגון בשעת עשייתן לא נראה למצוה כי ההיא דתניא בסוכה הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת וסוכה שסיככה בדבר המחובר לארץ כמו גפן ודלע' שהן ארוכין אינ' סוכ' אם קצצן אחר הסיכוך קאמר דצריך לנענע והוה לי' כמסכך באות' שעה בדבר התלוש והיא כשיר' ואם קיצץ ולא ניענע אינ' כשיר' דהוה ליה מן העשוי בפסול שאע"פ שעכשיו קיצץ מ"מ כשנעשה הסכך נעשה ועשוי בפסול הוא לעולם עד שינענע ומשנענע ה"ל ההיא שעתא תעשה בכשרות וכן החוטט בגדיש ולא היה שם חלל טפח במשך שבעה שכשנעשה הסכך הזה לא היה אהל ועם שהרחיב החלל ה"ל מן העשוי בפסול וכן בציצית שהרי כשתלה כל הציצית וגמר עדיין כולו הוא חוט אחד. ואם לא שתלה הטועה ברב יצחק הייתי אומר שטעה בזו דתני ר' חייא הטיל לשתי קרנות בבת א' כשיר' והוצרכו להעמידה בפיסוק ואח"כ קשר אבל קשר ואח"כ פסקן זה באמצע להבדיל בקרנות פסול ואע"פ שראשי החוטין קודם קשירה נפסקו וכבר קודם קשירה היו ד' חוטין אלא ארוכו' היו כדי ב' קרנו' וקצרן לאחר עשיי' ומזה למד שהמקצר לאחר עשיי' פסול ואם מכאן למד צלל במים אדירי'והעלה חרס בידו שזו בפסול נעשית דציצית הכנף כתיב ולא ציצית כנפות ונהי דבשעת פתיל דהיינו קודם קשירה לא בעינן כנף בשעת ציצית מיהא בעינן כנף אבל זה אע"פ שהחוט ארוך כל שהוא בהכשרו עושה שאפילו כל החוטין כולן ארוכות עשר אמות כשירה דתניא ציצית אין לה שיעור למעלה אבל יש לה שיעור למטה:
(נשלמו הלכות ציצית)