אור ברסלב
פרדס הגדול סימן כה

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן כה

סימן כד

וששאלתם על סדר הפטרות מנחמו ואילך אם יבא ר"ח בחד מאותן שבתות והפטירו בשל שבת ור"ח בהשמים כסאי ולשבת אחרת להיכן חוזרין אם להפטרה שדלגו חוזרין הואיל דאותן ההפטרות אינן מעין הפרשיות סדרים אלא מעין סדרים מה לי לאומרה בפ' זו או שמא להפטרה של אותה פרשה כעל הסדר שלחו הואיל ויש להן סדר * אט"ע אד"ק שש"ד ואותה הפטרה שנדחית בשבת ור"ח מפני השמים כסאי הואיל ונדחית נדחי' ועוד אם יהא מן אלו השבתות והפטירו לו בשוש אשיש אם חוזרין להפטרה שדלגו נמצאת הפטרת שוש אשיש יתירה בשבת שלה שיהא הפטר' קומי אורי לפר' שלה וזו שוש אשיש נדחית מפרשתא ואם חוזרין לסדר הפטרות שכנגד פרשתא ואותה הפטרה שהיתה ראויה להיות בפרשתו של חתן היא נדחית נמצאת סימן של הפטרות נחמו נאמרו בכל סידרן אם יהיו נישואין בינתיים בשבתות שתים או שלש אומר שוש אשיש בכולן ולאחר כך חוזרין במקום שהניחו ואומר כסידרן ואין מדלגין הסימן בסידורן אומר ומה שישאר מן ההפטרות של סימן מניחין ואין אומר וראיה שלהן ימוטו ידחה וכן הורה רבינו שלמה דמן טרייש זק"ל להפטיר הפטרה שדלגו בשבתות של חתן ואע"פ שיש להפטרות הללו סימן אין בכך כלום הואיל ואין באות אלא בשביל נחמות אבל שאר קהלות נוהגין לומר כן אותה שבת שיש בה חתן אומר שוש אשיש ואם הוא ר"ח אומר הפטרה של ר"ח והפטרה שהיתה ראויה לומר באותה שבת ידחה הכל לגמרי ואין אומר אותה שבת אחרת אלא בשבת אומר כמה שתופשין בוילך משה מפטירין בשובה ישראל ואין מנהג כן לגמרי משלם לומר הפטרה דרשו כלל כלל אלא ביום תעני' במנחה בלבד. ובשעה שאין חתן בין ט' באב עד סוכות וחולקין אתם נצבים לשנים מפטירין לוילך משה שוש אשיש. אבל דרשו אין מפטירין כלל בשבת ובהאזינו בין יום הכפורי' לסוכות מפטירין בוידבר דוד. ומה שאמרת שמעתי מרבינו שנוהגין לשלם בכל שנה רני עקרה ולא מניחין. על דבר זה תמהים כל רבותינו ואומרים לא שמענו סימן זה מעולם:

שאלתי אדר הסמוך לניסן חל להיות באחד בשבת ואותו שבת שלפני אותו אדר יש בה פרשת שקלים ובמה מפטירין אם בבן שבע או במחר חדש וזו כתובה בתלמוד. והשיבוני רבותינו שמפטירין בבן שבע. שאלתי ר"ח ניסן שחל להיות בשבת ובאותה שבת יש בה פ' החדש במה מפטירין אם בהשמים כסאי אם בראשון בא' לחדש וזו וזו כתוב' בתלמוד והשיבוני מפטירין בראשון בא' לחדש ואין שום אדם חולק בדבר ושאלתי שבתו של חתן אם היתה בא' מד' פרשיות אלו במה מפטירין אם בהפטרה של פ' זו או בהפטרה של חתן משום כבודו. והשיבוני שאלתי זאת לרבותי שבוורמשא ואמרו מוטב להפטיר בשל פ' זאת וכבר היה מעשה והורה בשל פ' יפטירו לפי שהפטרות של פרשיות כתובות בתלמוד ואלו הפטרות של חתן לא מצינו כתובה בתלמוד אלא משום שמח' בעלמא הוא ולא תזוז מינה. ואני מנחם אומר ומה התדירו' אינן דוחות מפני פ' כגון השמים כסאי ומחר חדש וכל שכן של חתן. בוורמשא אמרו משום רבינו יצחק נ"ע שהי' מנהג להפטיר בהפטרה של סדר פרשה ראשונה של כל השנה ולא בהפטרה של פ' שניה לפי שיש בכל הפטרה ראשונה מעין פ' ראשונה ומעין פ' שניה כגון שיש בו מענין אשה כי תזריע וזאת תהיה ובשנת העבור היה שבת הגדול בזאת תהיה והפטירו רבותינו בארבעה אנשים היו מצורעים לפי שבאשה כי תזריע לא יכלו להפטיר בנעמן מפני פרשה שהיתה פרש' החדש והפטירו לויקהל משה בן שבע שנים ולאלה פקודי ותשלם כל המלאכה עד מלא כבודו ולא ויעש חירום שאלתי הא דגרסינן גבי ר"ח אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם ומפני מה ביטלוה שמפטירין בהשמי' כסאי כבשאר שבתות וראשי חדשי'. ועוד הא דגרסי' גבי יום טוב שקורין שמחת תורה מפטירין בויעמד שלמה ומפני מה ביטלוה ומפטירין בויהי אחרי מות. תשובה גם בכאן כבר שאלו שאלה זו כמה פעמים ותמהו על אלו הפטרות ואין יודעין מי נוהג כאן. אבל יש לומר שבשבת ור"ח אם היו מפטירין מחדשיכם. עד ציון במשפט תפדה ובשבת אחרת שהיא ערב ט"ב היו מפטירין חזון ישעיהו עד חדשיכ' ומועדיכם וכן אמרו רבותינו בכאן שמא הראשונים נהגו בשביל נחמה להפטיר בהשמים כסאי הואיל ומכל מקום דאין עיקר אבילות אלא באותו שבוע בלבד כדברי המיקל הוא ומפטירין בשבת אחרת חזון ישעיהו עד ציון במשפט תפדה. וכן בסוכות הואיל כל ימות החג מפטירין בענין היום ובשמחת תורה משלימין חומש וקורין ענין פטירת משה רבינו ע"ה לכן מתחילין בראש ספר נביאים מענין פטירת משה והעמדת יהושע במקומו והין ולאו ורפיא בידי' אבל אני נתן אחיך מצאתי בתשובות ראשי ישיבות ששאלו חכמי אלקרואן מאותו ענין בסמוך לו בתעניות ברכות וקללו' מי הסיען כמו שתמצא כתוב במקום אחר ויש לומר שמאותו הזמן עצמו הנהיגו אלו הפטרות כמ' אחרונים סבור אין ראשי ישיבות דקריאות הפטרות אינו לא איסור ולא היתר ומה שנוהגין נוהגין וכן אומר האידנא נהוג עלמא בכי תוליד וסמכו חכמים על זה ושלומי ואני שמעתי משום רבינו יצחק בר' יהודה נ"ע כששאלוהו מפני מה נוהגין להפטיר בויהי אחרי מות משה והשיב כיון שנהגו נהגו שמנהג מבטל את ההלכה. ואני מצאתי בהלכות גדולות שיש שמפטירין בויהי אחרי מות משה ויש שמפטירין בויעמד שלמה וא"ת עולותיכם למה לא ביטלו ולא הנהיגו בוערבה שמא משום דסיום וערבה יום דין הגדול והנורא לכך לא נהגו להפטיר וערבה ואני מנחם רוח אחרת עמי מחמת וערבה ולקיים מנהג אבותינו שהיא תורה ושמשו גדולי דבריהם ורואה אני דבריהם. ואומר אני כשחל י"ד בניסן להיות בשבת שא"א להפטיר אשר לא צויתני ולא עלתה על דעתם ביום שחיטת פסחים משום דכתיב במועדו וא"א להפטיר גזי נזרך והשליכי ושאי על שפיים קינה ביום שהוא ערב הפסח ולהפיל לבן של ישראל עולי רגלים ומצאתי סמך לדבריכם בא לידי הספד של הרב ר' משה בר' משולם שהובא מארץ בבל והיו בו בנביאים סימני הפטרה לפרשיות התורה לכל השנה וראיתי סימן צו את אהרן גבי וערבה לה' ולכך כיוונתי לומר האמת שפעמי' שמפטירין לצו את אהרן בעולותיכם ופעמים בוערבה ותנאי בדבר זה אם שנה פשוטה היא צו את אהרן בשבת הגדול באחד שבתות של אדר השני דשבת הגדול יהא באחרי מות אז יפטירו בעולותיכם לצו את אהרן אם לא תהא אחת מד' פרשיות באותה שבת ולפי שאין רגילות נוהג בכל השנה ושנה מפני שנת העבור לפיכך נשכח ונשמט מפני הסדרני' זה נהגו תמיד להפטיר בעולותיכם מפני שהוא תדיר והפטירו בכאן במגנצא ובוורמשא בפרשת קדושים הלא כבני כושיים אע"פ שהיא קטנה וכן עשו מעולם בכאן בכל שנה ושנה לא פחתו ולא הותירו כעין שעושין בעולותיכם אע"פ שאין התורגמן ולא תשנה ממנהג קהלות וגמר רבינו קלונימוס איש רומי שבעולותיכ' אין מוסיפין אבל כבני כושיי' אין אומרים אותה כלל שיש להם הפטרה אחרת במקומו וקרא קדושים בכאן ובוורמשא לאחר הפסח ואחרי מות בשבת הגדול וכן עשו כבר. וכבר שאלת על זה כמו כן והשיבותיך כמו כן אם חולקין כלל אלה פקודי:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה