פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן כד
הראה לי התשובה והשאלה שהשיב רבינו יהודה כהן וכן היה כתוב בה כשאירע ר"ח טבת שחל להיות בשבת במאי מפטירין בר"ח או בחנוכה כך דעתי נוטה שמפטירין בר"ח כדאמרינן התם במסקנא דהלכתא אין משגיחין בדחנוכה ור"ח עיקר. תרתי למה לי לימא אין משגיחין בדחנוכה תחלה וממילא ידעינן דר"ח עיקר תרוייהו למה לי דתרווייהו להו עיקר כדמפרש התם אלא אין משגיחין בדחנוכה תחלה אפרשתא ור"ח עיקר אהפטרות ואי איכא דסבירא ליה דתרווייהו אפרשתא קאמר ואפטרתא דחנוכה מפטרינן לא כל כמיניה דתנן כל התדיר את חבירו קודם את חבירו ועוד דהא תרתי חדש ושבת והתם חנוכה ותו לא הלכך ראש חדש קודם דאיהו תדיר ומקודש טפי מחנוכה ואי איכא דמקשי ואומר נילף מר"ח אדר שחל להיו' בשבת דהתם מפטירינן בשקלים ולא משגיחינן בדר"ח הא לא קשיא דהא לא דמו להדדי ר"ח וחנוכה ר"ח עדיף כדאמרינן משום הכי קדים ר"ח באפטרתא דידיה אבל שקלים גבי ר"ח היינו טעמא דמקדמי באפטרתא דידהו דאינהו גופייהו צורך דר"ח נינהו כדר' טובי אמר ר' יאשיה משום הכי קדמי. ועוד הואיל ואתחיל בשקלים גומר אפטרתא דשקלים מדאמרינן גבי חטאת הואיל והתחיל במתנות גומר הכא נמי הואיל והתחיל בשקלים גומ' דעדיפי כדאמרינן גומ' חנוכה דלא עדיפי לא אמרינן גומ' דהיכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר. ובהלכות פסוקו' של של ס' הזהיר מצאתי סייג לדברי שהפטרת ר"ח קודמת בדקית ואשכחית במסכת סופרים דשאל ר' יצחק סחורא את רבינו יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת במה קורין בענין כלות מפטיר ושבת ור"ח ואלא מאי ניהו שבת ור"ח מדתני ובראשי חדשיכם ואמרינן דמפטרינן מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו ואמרינן היינו ראש חדש ושבת ואלו בדחנוכה קאמרינן דטובים השנים מן הא' כדאמרן: