אור ברסלב
פרדס הגדול סימן כב

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן כב

סימן כא

מעשה בא לפני ששכח החזן וקרא ד' בפ' ר"ח שבא בחנוכה כמו שרגילין לקרות שאר ראשי חדשים ד' ואמר ר' אם לא היה ס"ת של חנוכה מוציא מן הארון לא היה צריך לקרות ה' בשל חנוכה דקאמר אין משגיחין בשל חנוכה ופורים כל עיקר. כלומר אם לא קרא כל עיקר בפרשת חנוכה ופורים אין לחוש אבל עכשיו שהוציא שתי תורות משום פגמו של תורה השני צריך להעמיד חמישי לקרות בו בפרשת חנוכה שלא יאמרו אותו ספר תורה השני פגום הוא לפיכך החזירוהו בלא קריאה ואין לומר שהרביעי עצמו יקרא בשל חנוכה קודם שיחתום בספר תורה הראשון בפרשת ר"ח דהוה ליה מדלגי ואין מדלגים בתורה בשני עניינים אלא מאחר שהרביעי התחיל לקרות בשל ר"ח יחתום וירד ויעלה חמישי אחריו ויקרא בתורה בחנוכה דמוטב שתיבטל הא דאמרו בחנוכה ופורים אין פוחתין ואין מוסיפין ואל יפגם ספר תור' ואחר שקרא בתורה אסור לקרות פעם שניה באותו מעמד משום ברכה לבטלה מלבד הכהן שלאחר שבירך וקורא עומד עוד ומברך וקורא במקום לוי דאמר מר אם אין לוי קורא כהן בכל הברכות כולן יצא אחד מברך וכולן יצאו ידי חובתן אם כיוונו אבל ברכת התורה כל א' ואחד העומד צריך לברך משום חיבת התורה אע"פ שכיון בברכת חבירו ואע"פ שכבר בירך בבקר לפני קרית שמע והכי נמי אמרינן לגבי תפלין רבנן דבי ר"א כל אימת דמנחי ]מברכי] והאהבה וחיבת המצוה גורם כל זה וכן לגבי סוכה כל אימת דעייל ויתיב בריך וכן לולב אע"פ שיצא בפעם ראשונה מידי חובת מצוה חביבין המצות בכל שעה לברך עליו לפניו ולאחריו בימים שאין גומרין את ההלל שהרי בצבור אינו אלא מנהגא בעלמא וצבור אית להו למיעבדן למנהג אבותיהם אבל יחידים אין (גומרין) זכר למנהג נוהג בהם ואפי' עשרה שפירשו מן הצבור הרי הן כיחידים כגון אותם שמתפללים לעצמן אחורי הכנסת שלא היו באסיפת הכנסת אין להם תורת מנהג לעשות זכר שלא נאמר זכר אלא לכינופיא של אותה העיר כשהן באגודה שלהן ואפי' לקרותה בלא ברכה אינן צריכין ודוקא בימים שאין גומרין בהן את ההלל ומעשה בא לידו שהלך להתפלל בבה"כ האבל בר"ח ורצו המנויין לקרות את ההלל והורה הלכה למעשה דלא צריך דעשרה שפירשו מן הצבור הרי הן כיחידים:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה