פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
לשון קדוש גאון עוזינו הר"ר חיד"א שם הגדולים ח"ר מע״ג ל"ה.
רש"י הוא רבינו שלמה יצחקי והוא בנוי לאביו רבינו יצחק, ובמס' ע"א מזכיר רש"י מפרושי אביו, ודלא כמי שכתב דרבי יצחק אביו לא הוה בר אוריין אמטו להכי בפירש"י על התורה פתח א"ר יצחק להזכיר אביו שאסר לו מפני מה כתיב בראשית ורש"י כתב א"ר יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא פהחדש, והטיבו אשר דברו על הכותב הזה דאיהו ניהו דלא היה צריך להתחיל אלא מהחדש, דאלו פתח בהחדש שם היה מוצא בילקוט בפ' החרש מאמר זה בשם ר' יצחק כמו שהביאו רש"י, ובזהר הקדוש פ' בא דף ט"ל ע"כ איתא א"ר יצחק לא היה צריך למכתב אוריתא אלא מהחדש הזה, ועיין מה דכשני התם, ותו דאבוה דרש"י בר אוריין הוה כמדובר:
רש"י, מצאתי כתוב בקונטרס ישן נושן שקראוהו רש"י והוסיפו יו"ד לרמוז שם אביו ר' יצחק כדי שלא לומר ר"ש, וכן נזהרו לכתוב, על רבינו שמשון הש"ר משאנץ וכן הש"ר מקוצי כדי שלא לכתוב ר"ש עכמ"כ ואנו קבלנו דמ"ה השר מקוצי הוא על סמ"ג, גם נהירנא שראיתי בספר קדמון שמכנה לרש"י רבינו שלמה ירחי וכ"ב בקיצור סמ"ג דל"ח ע"ב, ונראה שרש"י או אביו מתחלה היה מלוניל ומשו"ה קרי ליה ירחי, וב"כ בסדר הדורות רבינו שלמה ירחי בר יצחק. ובתשו' רש"י המובאות בשבולי הלקט חותם שלמה בר יצחק. רש"י הי' מנזעהתנא ר' יוחנן הסנדלר כ"כ סוד הדורות דף קס"ט ע"ד שכך כתוב ביחוס שלו. רש"י תלמיד רבינו יעקב בר יקר ורבינו יעקב בר יקר תלמיד רגס"ה, כ"כ בתוס' שאנץ כ"י גטין דף מ"ז, והיה רש"י תלמיד רבינו יצחק הלוי במש"ל במערכת היו"ד:
ומגדולי תלמידי רש"י:
רשב"ם, ורבינו שמעיה בפרש מדות, בני בנותיו, רבינו יצחק בר אשר הלוי ורבינו שמחה ורבינו שמריה ורבינו שמואל בונבורק, ורבותינו בעלי התוספות מיוצאי חלציו. (ובמגילת ספרי מהרח"ו זצ"ל כ"י מכתב ידו ממש כתב וז"ל רבנא שלמה ז"ל לאחר מותו בא בחלום לבן בתו רבנא שמואל והקיצו ז"ל אמר לו מי אתה א"ל אני של מה זקניך קום ורחץ בנקיון כפיך ותלמוד ממני קריאת שם הנעלם כי הכל למדתיך חוץ מזה וכן עשה וישב אצלו במ משות אכל לא ראהו ולמדו וכו' ואמר לו תבין הפירוש בטוב כי אין לי רשות עוד לעכב עכ"ל, וצא ולמד קדושתו ותוקף גדולתו שלא רצה הן בעודנו חי ללמדו עד דשקיל רשותא וידע בעוה"ב דרשב"ם ראוי לזה ואין להאריך):
רש"י עשה שלשה מהדורות בתלמוד ומהדורא שלישית היא זו שבידינו, ודקדק מאד בלשונו שרמז כמה חידושים בשינוי אות, והבאים אחריו אמרו כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא חוץ מפרש"ן דת"א ובן פורתא ר"ל חוץ מרש"י מפרש התורה ורבינו יוסף טוב עלם, כ"כ הרב משה דאנון מפורטונאל תלמיד הגאון מהר"י אבוהב בכלליו כ"י
רש"י פירש תנ"ך אך פירוש דברי הימים אינו מרש"י כדכתיבנא בעניותין בספרי הקטן שער יוסף דף ק"ד, ודלא כקורא הדורות דף ח' ודף ט', ותוספות ביומא דף ט' ע"א כתבו וה"ר יעק"ב בש"ה ז"ל בשם רב יקותיאל הלוי מוירמישא דעזריה לא היה בימי שלמה. ושוב מצאתי כן בפי' ד"ה שפירשו תלמידי רב סעדיה עכ"ל, וכן הוא בפי' ד"ה א' סי' ה' שבידינו, ובסדר הדורות ריש דף קע"ז כתב דבפירוש איוב שבידינו מזכיר לרש"י, וא"כ גם פי' איוב אינו מרש"י, אך כעת לא מצאתי זה, וכן מטבע הלשון של פי' איוב נראה שאינו מרש"י, וכבר קדם לנו שפי' ד"ה אינו מרש"י וכן רמז הרב סדר הדורות. (ושמעתי מפה קדוש רב מופלג שקבל מרבו דרש"י התענה תרי"ג תעניות קודם שכתב פירוש התורה, והיה אומר ר"ת נכדו מה שפירש אדוני וקני הש"ס אף אני אעשה זאת, אכל פירוש המקרא לית בחילי כי לא אוכל עשוהו, ועתה ראיתי בספר מאמר העתים להרמ"ע שנדפס בדיהרנפארט שנת תנ"ן אשר בסוף הס' ממש הביא מעשה ממקובל גדול הפלא ופלא, ומכלל הדברים נראה שרש"י כתב פירושו ע"פ הסוד ויש בדבריו רזין עילאין ולכן התענה תרי"ג תעניות ומשה רבינו ע"ה אמר לו אשריך וכו', והמקובל הוא הוא החסיד מהר"ר נחמן בר שמואל ז"ל שהפליא לעשות והלך על קבר רש"י ז"ל ועשה סיגופים והפסקות עד שגילו לו סוד מ"ש רש"י ויתנכלו אותו אתו עמו כלומר אליו סודות עליונות ע"ש באריכות):
שמעתי דיש מי שכתב דפירוש נביאים שבידינו המיוחס לרש"י אינו מרש"י וטעמו שהוא ראה פירוש כ"י על נביאים וכתוב עליו שהוא מר' יוסף קרא, והוא פירש"י דנביאים ממש והאריך בזה עכ"ד, ואני אומר שאין האמת בן, ופירש"י שבידינו על נביאים וכתובים ממקור קדוש חוצב מחכמתא דשלמה רבתי רש"י ז"ל, ומי יאמין לאשר כתוב בקובץ הנז' שכתב על הפירוש שהוא מר' יוסף קרא, ודילמא טעה וסבר שהוא מר' יוסף קרא והוא מרש"י, או שרבי יוסף קרא העתיקו מרש"י והיה הפירוש ביתה יוסף והמעתיק מכתיבתו סבר שהוא שלו. הן אמת שאני כעת מסופק אם רבי יוסף קרא היה בימי רש"י או קודם לו, שרש"י מזכירו לפעמים, וכמדומה לי שראיתי שמזכירו בל' זה וחברנו ד' יוסף קרא, ואיך שיהי' נראה דאין לסמוך על מ"ש בפירוש הנזכר שכותב עליו שהוא מר' יוסף קרא, והעד שמפרש דברי הימים שהוא קדמון מאד מזכיר פירוש רש"י דמלכים והוא דפי' אשר בידינו, וגם רבותינו בעלי התוס' לא במקום אחד וב' מקומות הזכירו פי' רש"י בנביאים כ"א במקומות הרבה, ומהם בסוכה דף ה' ויבמות דף צ"ח ע"א ובסנהדרין דף פ"ט כתבו ופירש"י מאור הגולה בפירושי נביאים ע"ש, ומי בהתוס' הקודמין בזמן ויוצאי חלציו בקיאים בדברי רש"י כוותייהו, וביבמות דף הנז' הם דברי ר"י נכד בתו של רש"י, גם רד"ק שהי' בסוף אלף החמישי מיחס הפירוש שבידינו לנביאים לרש"י ואין בזה ספק כלל:
רש"י, מצאתי בס' כ"י ישן גושן וז"ל ראש לכל החיבורים שנתחברו דרך פירוש הם פירושי הרב רבינו שלמה בר יצחק ואם רבו הלוחמים עליו, כלי זיינו עליו ותשובתו מתוך דבריו כלם נכוחים למבין, אין מעלתו ניכרת רק ליחידים כי במלה אחת יכלול לפעמים תירוצין של הבילי קושיות אלא שלא כיון הרב בפירושיו לענין פסק עכ"ל:
כתב ראב"ן סי' ק"ז ד' ל"ו ע"א על רש"י שפתותיו שמרו דעת ותורה נתבקשה ונתחדשה ונדרשה מפיו תורת אמת היתה בפיהו בשלום ובמישור הלך והעמיד לעולם רגל שלישי, והגדיל תורה והאדיר זי"ע ועב"י אמן ע"ש: