אור ברסלב
פקודת אלעזר שיעורין

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

שיעורין

דריסה

בחולין דף נ"ד ע"ב איתא אמר ר"נ כסלע כיתר מכסלע וכו' אלמא קסבר ר"נ עד ולא עד בכלל איתביה וכו' התם לחומרא דאמר ר"א אמר ר"י כל שיעורי חכמים להחמיר וכו', ויש לעיין בהפירש דכל שיעורי חכמים להחמיר. אם נימא דזה הכלל נאמר על לשון חכמים כל היכי דנזכר שיעור, ולחומרא אמרינן דכוונתן הי' לשער ביותר, וכל היכי דנזכר לקולא. הלשון. עד ולא עד בכלל, וא"כ לא הוי ספק כלל, רק כאן דיברו בלשון זה וכאן בלשון אחר. אבל יקשה לכאורה לומר דזהו הפירש דלמה יבחרו בשני לשונות, וע"כ נוטה הדעת לומר, חדא מגו תרי, או דנימא דשיעורין כך נאמרו הלמ"מ ואנן מסופקים אם עד ועד בכלל או לא, ולהכי יש חילוק בין לקולא או לחומרא, או די"ל דאף אם עד ועד בכלל, כיון דהשיעור מצומצם וגם יש מדס"ל א"א לצמצם אפי' בידי אדם, וגם אם אפשר לצמצם החמירו חכמים בשיעור מצומצם כזו – והנה לפי' השני, הי' ניחא בשיעור מצומצם. אך מצינו ג"כ בתפלה עד ארבע שעות וע"כ התם לא שייך האי טעמא דבשיעור כל השעה יש לכוין לכל אדם ואין להחמיר בו. וע"ש דמוכח דהתם על זמן כל השעה דנין, משא"כ הכא דע"כ בכסלע ובכאיסר,. ובכסאה ולוג וסאתים. רק על כל שהוא הנ"מ בהאיבעיא דעד ועד בכלל או לא, ולפ"ז הי' מקום לתרץ קו' התוס' מההיא דתפלת השחר. אבל התוס' כפי קושיתם ולא תי' כפמ"ש מ"כ נראה דאין רצונם לפרש כן האיבעיא דעד ועד בכלל, וגם מההיא דחבל היוצא מן המטה ראי' לזה דהתם ג"כ, עד חמשה אם נימא דאין עד ועד בכלל, דנין ג"כ על חילוק טפח כולה דמ"ש עד ה' טפחים מעד ארבע שעות דכמו דהתם יש נפ"מ בשעה כ"כ הכא בטפח וגם בטפח אין לטעות – אמנם מההיא דחבל המטה אין ראי' דלהס"ד לא קיימינן בהחילוק בין להחמיר ולהקל דכמו בחמשה טפחים לחומרא אמרי' בי' טפחים להקל, (אכן גם במסקנא הובא זה בגמ' וצ"ל דעד דהכא היינו פחות או יותר רק קצת כ"ש כיון דאינו מוכח הכוונה משא"כ התם ע"כ דשעה בכולה מסמע ועש"ה), ובהס"ד בודאי לא הי' בידן האי טעמא רק למסקנא דמחלקין בין להקל ולהחמיר, ולפ"ז ס"ס מתורץ קו' התוס', ונלענ"ד דלזה כיון רש"י בד"ה כל שיעורים וז"ל אי מצומצם חומרא וכו' ואי מצומצם קולא ע"ש דהול"ל אי עד חומרא ואי עד קולא נראה מבואר דרק במצומצם דינא כך הוא וכוונת רש"י עמוקים הוא ולתרץ קו' תוס' הנ"ל ומובן. ועכ"פ לפי קו' התוס' ע"כ ליתא לפי' זו, ולכה"פ לס"ד דגמ' ודאי נוטה לסברא הראשונה אם כוונת הלשון עד ועד בכלל או לא, ואם כחלינוו דהוי ספק י"ל גם כן על דרך זה כפמ"ש. דהספק כן מה השיעור הנמסר לנו, ואנו נכריע כן מחמת ספק, החילוק בין קולא לחומרא וק"ל.

והנה נסתפקתי בספיקא דטומאה דגמרינן מסוטה, ומדרב גידל, אם יש ודאי טומאה וגם הנגיעה ודאית רק הספק אם הדבר הנוגע בה מקבל טומאה, אם נאמר בזה ספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור וכיו"ב, כיון דעל הטומאה אינו ספק דמי לשאר ספיקא דאיסורא או לאו, ולפי פירושי זה בגמ' יש להכריע דאין לדמותו לשאר ספק טומאה דגמרינן מסוטה. דאל"כ מה ראי' מייתי מחבל היוצא מן המטה עד ה' טפחים טהור וכו' דלמא ספיקא הוי והוי ספק טומאה וממנ"פ טהור דברה"ר טהור מסוטה וברה"י מדרב גידל דאין בו דעת לשאול והכא אין לתרץ תי' הגמ' נדה ד' ופסחים י"ד דספק טומאה הבאה ע"י אדם הוי כיש בו דעת לשאול. דזה נ"ל דוקא אם הספק בא ע"י ספק בטומאה, אבל הכא הספק אם יש בו כח לקבל טומאה אם הוא כלי או לאו א"כ רק הטומאה בא ע"י אדם, אבל הספק אינו בא ע"י אדם ושם אמרינן הספק טומאה בא ע"י אדם ורב חילוק ביניהם, ואם אמנם מזה אין ראי' כי להס"ד רוצה לפשוט אם ודאי עד בכלל או לא, אבל במסקנא דקיימי כל שיעורי חכמים להחמיר, יקשה למה באמת נאמר בלוג סאה וסאתים דלחומרא אמרי', יקשה והא הוי ספק טומאה ואין בו דעת לישאול, ניזל לקולא. אבל נלענ"ד לומר דבההיא דלוג סאה וסאתים, אין הטעם דאמרי' כלמטה משום ספק ולהחמיר רק מצד ודאי, דעיין בתוס' ד"ה שיעורין כתבו דע"י יחוד מיירי ואפ"ה בעי' שיעור זה דבטלה דעתו אצל כל אדם ע"ש ונראה לומר דסברא דבטלה דעתו שייך לומר באם ודאי לנו דלכל אדם כן הוא, אבל באם ספק לנו אם כן הוא אצל בני אדם או להיפך. ודחי הסברא דבטלה דעתו, נפלה לגמרי בבירא, וממילא מהני היחוד לשם כלי לודאי הכשר לקבל טומאה, ולפ"ז הכא לפי דברי התוס' דאיירי ביחודו לכלי אם ספק לנו בשיעור, הוי ודאי ראוי לקבל טומאה, ומתורץ קושייתי כיון דהוי ודאי טומאה, ואין להקשות לפ"ז מאי קמדמי בגמ' ההיא דינא דסאה וכו' לכדר"י בכל שיעורי חכמים להחמיר, דהכא הוי ודאי, זה אינו דצריך לדר"י דנימא דיש ספק בדבר אי עד ועד בכלל, וע"י דהוי ספק ממילא הכא הוי ודאי לחומרא, ולא ספק, וצריך לדר"י דלא נימא דהוי ודאי ידוע לנו אי הוי בכלל או לא, דאז שייך לומר בטלה כל היכי דשייך ופשוט.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה